יום הכיפורים

נמצאו 44 תוצאות חיפוש

  1. יום הכיפורים

    פרופ' יונתן גרוסמן

    מהו "מקרא קודש"? מדוע פרשיית יום הכיפורים שבפרשת המועדות כתובה בצורה כפולה? מהו היחס בין יום הכיפורים במשכן לבין יום הכיפורים בגבולין? מהו הקשר בין יום הכיפורים לבין חג השבועות?

  2. מזמור קל - ממעמקים קראתיך

    הרב אלחנן סמט

    למה נבחר מזמור זה להיאמר דווקא בהקשר של ימי אלול ועשרת ימי תשובה? מה כוונתו של המזמור, מתוך הסתכלת על חלקיו השונים והבנת יחסי הגומלין ביניהם? האם לאור הבנת המכלול כולו של המזמור (בניגוד להסתכלות על פסוקים בודדים), עדיין הוא ראוי להיאמר בימים אלו?

  3. הפטרת יום הכיפורים - תשובה וכפרה

    הרב משה ליכטנשטיין

    האם הפטרת יום הכיפורים מלמדת אותנו על תשובה או שמא על כפרה? עיון בשני המושגים ומשמעויותיהם, תוך שימת דגש על הזיקה של מצוות שבין אדם לחברו למצוות שבין אדם למקום

  4. שבעת ימי המילואים והיום השמיני

    הרב מנחם ליבטאג

    לכאורה, סיפור שבעת ימי המילואים היה צריך להופיע בחומש שמות. ממיקומו בספר ויקרא, ניתן ללמוד פרטים חשובים על תפקיד המשכן. מה ההבדל בין שבעת ימי המילואים לבין יום השמיני? מהו הקשר בין היום השמיני לבין יום הכיפורים ושבועות?

  5. בגדי הלבן בעבודת יום הכיפורים

    פרופ' יונתן גרוסמן

    מדוע לובש הכהן הגדול בגדי לבן ("בגדי בד") בעבודת יום הכיפורים? האם זה מסמל מעלה מיוחדת של הכהן הגדול ביום זה, או שבגדי הבד מסמלים דווקא ירידה ממעלתו הרגילה של הכהן? נראה, שיום הכיפורים (במקביל ליום השמיני למילואים) הוא יום של 'התחלה מחדש'. הכהן, ביחד עם המקדש כולו, חוזר למצבו שלפני לבישת הבגדים, כדי שיוכל לשוב וללבוש את בגדי הקודש בטהרה ובקדושה.

  6. אחרי מות שני בני אהרון

    מיתת בני אהרן ועבודת יום הכיפורים – המקשר והמפריד

    הרב יאיר קאהן

    בפתח פרשת עבודת יום הכיפורים קושרת התורה קשר של קיימא בין הציווי על עבודה זו ובין מיתת בני אהרן: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן". אנו נבחן קשר זה לאור חטאם של בני אהרן ולאור חטא העגל, על מנת להשיג הבנה מעמיקה יותר של משמעות יום הכיפורים ועבודתו - של משמעות העמידה לפני ה'.

  7. לפני ה' תטהרו

    עבודת כהן גדול ביום הכיפורים

    הרב ד"ר תמיר גרנות

    האם תתכן כפרה ללא תשובה? מהם ההבדלים בין סדר עבודת יום הכיפורים במקדש כפי שהוא מתואר בתורה, וכפי שהוא מתואר במשנה? מה משמעותו וייעודו של סדר העבודה? מה היחס בין כפרה לבין כניסה ועמידה לפני הקב"ה? מה מטרת הקטרת הקטורת ביום הכיפורים, ומהו ההבדל בינה לבין הקטרת הקטורת בשאר ימות השנה? מדוע מצווה הכהן הגדול ללבוש ביום הכיפורים בגדי בד בלבד? מה משמעות הטבילה של הכהן לפני ה', באוהל מועד?

  8. עבודת יום הכיפורים וזמני מתן תורה

    תגובות והערות

    ד"ר מנחם בן ישר

    ד"ר מנחם בן ישר מגיב למאמרו של הרב יואל בן נון בשתי הערות - באחת הוא מציע קשר ישיר בין עבודת יום הכיפורים וכפרת חטא נדב ואביהוא; ובשניה, מערער על ההבנה המקובלת בדבר זמן מתן תורה וזמני עלית משה להר.

    לתגובות נוספות שהתפרסמו במגדים לחץ כאן

  9. כבקרת רועה עדרו משמעות חדשה

    חנן פורת

    תאריך פרסום: תשסח | |

    הביטוי 'כבקרת רועה עדרו' מוכר לנו מתפילת 'ונתנה תוקף' בימים הנוראים, ומקורו ביחזקאל. בביטוי יוצא דופן זה, על משמעויותיו השונות והמורכבות, יעסוק השיעור, תוך בחינת ההשלכות המתבקשות ממנו על הדרך הראויה להנהגת האומה בימים ההם ובזמן הזה.

  10. הקשר בין יום הכיפורים לספר יונה

    דוד נתיב

    תאריך פרסום: תשסח | |

    קריאת ספר יונה הוא אחד משיאי יום הכיפורים. ספר יונה עוסק בתכנים הקשורים לעיצומו של יום הכיפורים: ההשגחה האלוקית, בירור מושגי רע וטוב, ותשובה.

    ספר יונה מציג עימות שבין האדם שבנביא לבין הנביא שבאדם. הנביא יודע מהו רצון ה', ועם זאת יש לו מחשבה ורצון משלו. תהליך התשובה המתואר בספר הוא הכרה ברצון ה' ונכונות לקיימו גם כשהוא מתנגש עם רצון האדם.

    בנוסף לכך, ספר יונה מלמדנו שלעם ישראל יש אחריות על כלל האנושות.

  11. קריאתם של חז"ל בפרשת ימי המילואים והיום השמיני

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 6 דקות

    השיעור יעמוד על הפער הניכר בין תכלית ימי המילואים והיום השמיני, על פי פשוטו של מקרא, לבין כמה קווים מדרשיים הנוגעים לימים אלה, ומשתקפים מן החטיבה המדרשית המכונה "מכילתא דמילואים", והמשוקעת בספרא (הוא תורת כוהנים, מדרש ההלכה התנאי לספר ויקרא). בשיעור ננסה להתחקות על המגמות השונות שהנחו את חז"ל במדרשיהם.

  12. מועדי ה' מקראי קודש - ויקרא כג

    הרב ברוך גיגי

    תאריך פרסום: תשע | |

    הסתכלות על כל מערכת החגים בתורה תשפוך אור על ייחודו של כל חג בפני עצמו. מקראי הקודש מהווים מערכת של קדושה בתוך המסגרת של ספר ויקרא ובמסגרת לוח השנה החקלאית.

  13. פרשיית קרבנות המוספים

    פרשת פנחס

    עמרם (רמי) ינאי |

    חלקה השני של פרשת פנחס עוסק בדיני הקרבנות הקרבים במועדים השונים. במבט ראשון נראה כי מוקד הפרשה הינו דיני הקרבן, ולא ייחודו של המועד, בניגוד לפרשיית המועדות בפרשת אמור, שם המועד הוא המרכזי והקרבן הוא הנספח. בשיעור זה ננסה לראות כיצד מתחת לפני השטח ישנם רמזים הקושרים את קרבנות היום עם אופיו הייחודי של כל מועד.

     

  14. לדוד ה' אורי וישעי

    הרב יצחק ברט

    מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" נאמר מראש חודש אלול עד לאחר שמחת תורה. נראה שניתן להקיש מאופיו של המזמור למצב הנפשי הראוי לאדם בימי הדין והסליחות. מחד - ימים אלו הם ימים של דין, וכל אדם חרד ומתמלא מורא ופחד מפני דינו של הקב"ה. מאידך, סמוכים אנו ובטוחים שדיננו יצא לטובה.

    בעת ובעונה אחת, ביחד עם החרדה של "אל תסתר פניך ממני", קיים בקרבנו גם הביטחון של "ה' מעוז חיי ממי אפחד".

  15. יום ולילה ולוח המועדים

    הרב מנשה וינר | 54 דקות

    מדוע מוגדר חג הסוכות כחג שהינו בצאת השנה הלוא הוא חל שבועיים לאחר ראש השנה? שינוי בתפיסה לגבי עונות השנה, והסתכלות על השנה כבעלת שתי עונות, קיץ וחורף, יובילו אותנו להבנה מדוע החגים מסודרים בצורה המוכרת לנו, ואיך מודל זה מופיע גם בכל יממה ויממה.

     

    השיעור באדיבות אתר ישיבת מעלות

  16. השלם בנוי מהפרטים הקטנים

    חנן פורת

  17. המודל לסדר עבודת יום הכיפורים

    הרב יהודה ראק

  18. פגם באמונה

    הרב אליעזר מלמד

  19. יום הכיפורים - בכל מושבותיכם

    פרופ' יונתן גרוסמן

  20. קדושה בכל מקום

    הרב ד"ר תמיר גרנות

  21. היובל, יום הכיפורים והחירות

    הרב אליעזר מלמד

  22. שלושת ראשי השנה

    הרב ד"ר יואל בן נון

  23. כחומר ביד היוצר

    שלום חריטונוב

  24. היעדרו של יום הכיפורים מימי שלמה עד נחמיה

    הרב ד"ר יואל בן נון

    תאריך פרסום: תשעו | |

    יום הכיפורים איננו שייך לראשית השנה, אלא לאחרית, לחיתום השנה הקודמת – היום האחרון בשנת חמה קודמת. כך פירשו גם המאירי והגר"א. נסביר לפי זה את היעדרו המפתיע של יום הכיפורים מחנוכת הבית לה' בימי שלמה – "אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכיפורים" (ר' יוחנן, מועד קטן ט ע"א) – ואת היעדרו המדהים גם ממעמדי הפתיחה של בית שני, בימי זרובבל (עזרא ג'), ואפילו בימי נחמיה (ח').

  25. ימי מחילה

    סדר עולם רבה

  26. כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים - לשם מה?

    הרב ד"ר יוסף מרקוס

    תאריך פרסום: תשעג | | שעה ו- 2 דקות

    כניסתו של אהרן לקודש הקודשים נועדה בראש ובראשונה לכפר על חטאי ישראל. אולם הקשר המופיע במפורש בפסוקים בין ימי המילואים ובין יום הכיפורים וההשוואה בין קורבנות ימי המילואים ובין קורבנות יום הכיפורים, מלמדים על מטרות נוספות, ציבוריות ואישיות

  27. עבודת יום הכיפורים

    הרב מנשה וינר | 43 דקות

    מי שעוקב אחרי סדר העבודות שבתורה מגלה פער גדול בינו למה שמופיע במשנה ביומא. כיצד ניתן ליישב זאת? על פי הגר"א עולה כי יש לחלק בין הסדר של אהרן שיכול בכל עת לבוא אל הקודש לבין הסדר שנעשה על ידי שאר הכהנים ביום הכיפורים בלבד.

  28. תשובה ממעמקים

    חביבה שפטר

  29. מה קרה אחרי תפילת שלמה?

    הרב ד"ר יואל בן נון

  30. מה עם יום הכיפורים?

    ד"ר חגי משגב

  31. שעיר המשתלח - חידה ופתרונה

    הרב אוריאל עיטם

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 3 דקות

    מצוות הגורל בין השעירים והדינים הנוגעים לכל אחד מהם חריגים וייחודיים כמו שיום הכיפורים ייחודי ומיוחד ביחס לשאר ימות השנה. בשיעור נסביר את הדינים הייחודיים, נעמוד על משמעות השעירים ועל הסמליות שהם מייצגים, ונבין את תהליך הכפרה שיום הכיפורים מזמן לנו.

  32. ימים נוראים

    הרב ד"ר יואל בן נון

  33. החיים טובים

    ד"ר חיותה דויטש

  34. בין יום הכיפורים ליובל

    הרב מנשה וינר |

    יום הכיפורים בכל המקרא מופיע בהקשר של כפרה על הקודש. היובל הוא זמן של קדושה, שבו כל הארץ כמקדש. לכן התרועה של שנת היובל מופיעה דווקא ביום הכיפורים.

  35. חגים לאומיים וחגים אוניברסליים

    הרב דוד מנחם

  36. בין ראש השנה ליום הכיפורים

    הרב יובל שרלו

  37. אירועי החודש השביעי בספר עזרא (ונחמיה) - מהמקדש לתורה

    אליכין בן-נון

    תאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 5 דקות

    ספרי עזרא ונחמיה מציגים בשני פרקים שונים את חגי 'החודש השביעי' בראשית שיבת ציון - בעזרא פרק ג' ובנחמיה פרק ח'. דבר זה מלמד על מרכזיות גדולה שיש לאירוע כפול זה באפיון החברה היהודית בראשית שיבת ציון, ועל משמעות הדבר נעסוק בשיעור. כמו כן נתמקד במקומו של כל אחד מחגי תשרי בתקופה זו - ובשאלה הגדולה באשר להיעדרות יום הכיפורים מן התיאור בפרקים. ההשוואה בין הפרקים הללו תציג בפנינו את התהליך הרוחני העמוק שעבר על החברה היהודית בירושלים במעבר מחגיגה שבמרכזה עומד המקדש ועולם הקורבנות בהובלת הכוהנים לחגיגה שבמרכזה עומדת קריאת התורה והמצוות שמקיים העם. ננסה להבין את המהלך הזה ולהעמיק במשמעויות ביחס לדמויות שמובילות את העם לכך.

  38. תולדות השראת שכינה (יג) - חנוכת המשכן (ב)

    הרב יצחק לוי

    שיעור זה יתמקד בשבעת ימי המילואים והיום השמיני: מהותם, קרבנותיהם והיחס ביניהם

  39. מהות העינוי ביום כיפור - בין מקרא למדרש

    ד"ר יונתן פיינטוך

    תאריך פרסום: תשע"ז | |

    בשיעור נדון במשמעות הציווי של עינוי הנפש ביום הכיפורים, הן במישור פשוטו של מקרא והן במישור המדרש של חז"ל. נלמד סוגיה מרתקת המופיעה במסכת יומא, ממנה ניתן להסיק כיצד נתפסה חובת העינוי בעיני הדרשנים. לבסוף נדון בשאלת היחס בין האגדה להלכה בסוגיה - כיצד תפסו חז"ל, יוצרי הסוגיה, את מעמדו של מדרש האגדה ושל תפיסת העינוי שעולה ממנה? האם וכיצד מדרש האגדה משפיע על ההלכה בעניין עינוי הנפש? מה הקשר בין המן לעינוי ביום כיפור?

  40. רמז לחשיבות יום הכיפורים

    הרב יצחק גולדשטיין

  41. המחילה כחסד ה'

    צוות אתר התנ"ך

    מזמור ק"ג קורא לברך את ה' על אפשרות המחילה, הנובעת מחסד ה', המשפיע טוב על העולם ללא חשבון, ומהחיבור המהותי הפנימי שבין נפש האדם לבין הקב"ה. חסד זה הוא העומד בתשתית בריאתו של העולם והוא המאפשר את המשך קיומו של האדם על אף קטנותו וחטאיו, בעזרת אפשרות התיקון והמחילה, המאפשרים שינוי, ריפוי, התקדמות והתחדשות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  42. לאכול ביום הכיפורים

    הרב אליעזר קשתיאל | 43 דקות

    נראה כי חנוכת המקדש שנעשתה על ידי שלמה המשיכה להתקיים גם ביום הכיפורים. זה היה אירוע של תשובה וקירבה לה' וממילא הצום נדחה. כל תפילת שלמה נסובה סביב הציר הזה של תשובה וסליחה.

  43. האדם נוכח השגחת ה'

    חנן פורת | 58 דקות

    המזמור עוסק בהשגחת ה' המלווה את האדם תמיד ומחייה אותו בכל עת. בשיעור נברר את מהות ההשגחה, את השפעתה על מערכת היחסים בין האדם לה' ואת השפעתו של האדם עליה. 

  44. מהו זמנו של סדר העבודה של הכהן הגדול?

    הרב אלחנן סמט

    תאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות

    סדר העבודה של הכהן הגדול מתחיל באזהרה "ואל יבוא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת", אך בהמשך הפסוקים לא נאמר מתי הוא זמן ביאתו, ורק קרוב לסיום הפרשה אנו למדים על כך בעקיפין. בשיעור נתבונן על טעמו של דבר זה.

     

    שיעור זה מוקדש בידי לין ויואל מייל לזכרו של אפרים גרומט ע"ה. אפרים בן יעקב דוד הכהן היה גאה באחריות הכהונה שזכה לה ומילא את האחריות הכרוכה בתפקיד בגאווה רבה.