ביום השמיני למילואים חטאו נדב ואביהוא, וחיללו את המקדש. כתגובה, ה' שלח את אהרון לכפר על הכהנים, על ישראל, ועל המקדש. סדר העבודה של אהרון שנעשה ככפרה על חטא בניו הוא המודל לסדר עבודת יום הכיפורים, המכפרת על חטאי ישראל.
החטא של בני אהרון בתוך המקדש, ומיתתם במקדש שטימאה את המקדש, מצריכים כפרה מיידית על המקדש. משום כך ה' מצווה עכשיו, "אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה'" (א), שאהרון יכפר על העבירה שנעשתה על ידי בניו, על ידי ביתו-משפחתו. לכן הוא מביא חטאת, שמטרתה: "וכפר בעדו ובעד ביתו..." (ו). בנוסף לכך, נצרכת כפרה גם על כלל ישראל: "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל" (יז), וגם על הקודש והמקדש שנתחללו על ידי העבירה ועל ידי הטומאה: "וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם, וכן יעשה לאוהל מועד השוכן אתם בתוך טומאותם" (טז).
בסוף הפרשיה, התורה מוסיפה שכפרה זו נדרשת לא רק כעת, על ידי אהרון, כפתרון מיידי לבעיה שנוצרה בעקבות מעשה נדב ואביהוא, אלא גם לדורות, בכל יום כיפורים, על ידי הכהן הגדול שבכל דור.
כפרה זו זהה לכפרה שהיה על אהרון לעשות בעקבות חטא בניו, ומושגת באמצעות אותה עבודה. משום כך סדר העבודה של אהרון אחרי מות בניו הוא המודל לסדר עבודת יום הכיפורים.
לבסוף, התורה מציינת שמעשי הכיפור אכן נעשו על ידי אהרון, וכתוצאה מכך משפחת אהרון, כלל ישראל והמקדש נתכפרו ממעשם של נדב ואביהוא.
כך, ויקרא ט"ז אכן מהווה חוליה משמעותית בסיפור המאורעות בשלב זה בתורה: ביום השמיני למילואים, מיד עם קידוש המקדש וחינוכו, חטאו נדב ואביהוא, מהכוהנים עצמם הממונים על קדושת המקדש, וחיללו את המקדש. כתגובה, ה' עשה שני דברים: פעל לחזק את קדושת המקדש ואת תפקיד הכהנים בהקשר זה (פרקים י"א-ט"ו), ושלח את אהרון לכפר על הכהנים, על ישראל, ועל המקדש (פרק ט"ז).
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון