תהילים י"ב
- בראשית
- שמות
- ויקרא
- במדבר
- דברים
- יהושע
- שופטים
- שמואל א
- שמואל ב
- מלכים א
- מלכים ב
- ישעיהו
- ירמיהו
- יחזקאל
- הושע
- יואל
- עמוס
- עובדיה
- יונה
- מיכה
- נחום
- חבקוק
- צפניה
- חגי
- זכריה
- מלאכי
- תהילים
- א
- ב
- ג
- ד
- ה
- ו
- ז
- ח
- ט
- י
- יא
- יב
- יג
- יד
- טו
- טז
- יז
- יח
- יט
- כ
- כא
- כב
- כג
- כד
- כה
- כו
- כז
- כח
- כט
- ל
- לא
- לב
- לג
- לד
- לה
- לו
- לז
- לח
- לט
- מ
- מא
- מב
- מג
- מד
- מה
- מו
- מז
- מח
- מט
- נ
- נא
- נב
- נג
- נד
- נה
- נו
- נז
- נח
- נט
- ס
- סא
- סב
- סג
- סד
- סה
- סו
- סז
- סח
- סט
- ע
- עא
- עב
- עג
- עד
- עה
- עו
- עז
- עח
- עט
- פ
- פא
- פב
- פג
- פד
- פה
- פו
- פז
- פח
- פט
- צ
- צא
- צב
- צג
- צד
- צה
- צו
- צז
- צח
- צט
- ק
- קא
- קב
- קג
- קד
- קה
- קו
- קז
- קח
- קט
- קי
- קיא
- קיב
- קיג
- קיד
- קטו
- קטז
- קיז
- קיח
- קיט
- קכ
- קכא
- קכב
- קכג
- קכד
- קכה
- קכו
- קכז
- קכח
- קכט
- קל
- קלא
- קלב
- קלג
- קלד
- קלה
- קלו
- קלז
- קלח
- קלט
- קמ
- קמא
- קמב
- קמג
- קמד
- קמה
- קמו
- קמז
- קמח
- קמט
- קנ
- משלי
- איוב
- שיר השירים
- רות
- איכה
- קהלת
- אסתר
- דניאל
- עזרא
- נחמיה
- דברי הימים א
- דברי הימים ב
יום הזכרון לשואה ולגבורה
חזון העצמות היבשות ביחזקאל (יחזקאל ל"ז, א-יג) גרר ויכוח בין התנאים באשר לשאלה האם מדובר באמת או במשל,
אך נראה שלדור שקם מהשואה חזון זה היה אמיתי מתמיד.
הרב ישראל מאיר לאו חוזר 71 שנים לאחור, לימים שבהם שוחרר כילד ממחנות הריכוז:
"שלוש המילים: "אוד מוצל מאש" (זכריה ג', ב)... הציתו בי זיכרונות ילדות מתקופת האופל – השואה. כבר בהיותי ילד בן חמש וחצי התמודדתי מול סבל יום יומי - רעב, מחלות, קור, אימה ומה לא. עכשיו אני ניצול שואה מבוגר בן שמונים, מסתכל לאחור לעבר שנות הילדות ורואה את האוד - הגחל הבוער לאיטו, מסרב להיכבות"
- מתוך מאמרו הקצר של ישראל ברק
האדם לא יודע להסביר את הנהגת האל ואת תורת הגמול, הם נשגבים מבינתו. אחד הרבנים בדורות האחרונים שהרבה לחזור על המסר הזה היה הרב יהודה עמיטל זצ"ל. הרב עמיטל היה ניצול שואה אך כשנדרש להעניק הסבר אמוני לנוראות השואה הוא סירב לעשות זאת - "אני, שעברתי את השואה, לא יכול לומר שעל כל שאלה יש תשובה"
- על כך במאמרו הקצר של אלישיב רייכנר
בשנים הראשונות לאחר השואה הוצמד להרוגי השואה הכינוי "כצאן לטבח", אשר ביטא חוסר הערכה לאנשים אשר הלכו אל מותם ללא התנגדות. האם אכן הלכו היהודים כצאן לטבח? מדוע לא התנגדו? עמנואל רינגלבלום מתייחס ביומנו ('יומן ורשימות מתקופת המלחמה') לשאלה נוקבת זו ומגלה כי מדובר היה בגבורה חרישית של הליכה אל המוות כדי לא לגרום חלילה למותם של אחרים
- על כך במאמר הקצר של צוות אתר התנ"ך
לפניכם לקט תכנים נוספים מתוך אתר התנ"ך:
שיעורים:
הרב ד"ר תמיר גרנות - איוב אחרי אושוויץ I הרבנית נורית פריד - צדיק ורע לו I הרב יהודה גלעד - אמונה בעקבות השואה I ד"ר חגי בן ארצי - על תהלים ק"ב I חנן פורת - על ההתמודדות מול שונאים I הרב ד"ר תמיר גרנות - על הסתר פנים
קצרים:
הרבנית נורית פריד - האם ה' היה באושוויץ? I הרב ד"ר יואל בן נון - רמזים בספר יחזקאל למלחמות העולם I דוד נתיב - מן המיצר קראתי י-ה I ד"ר מיכל שוורץ - למצוא פשר לסבל I דוד נתיב - מצוקת הילדים בחורבן ובשואה I הרב סולוביצ'יק - ממשיכים לבכות על החורבן I הרב ד"ר יואל בן נון - יד ושם I דוד נתיב - השפלה ובדידות
שירי שואה בזיקה לפסוקי המקרא:
בשצף קצף הסתרתי פני I התחיינה העצמות האלה? I אם אמרתי מטה רגלי
אתר התנ"ך
מבחר תכנים במיוחד בשבילכם