האדם לא יודע להסביר את הנהגת האל ואת תורת הגמול, הם נשגבים מבינתו. אחד הרבנים בדורות האחרונים שהרבה לחזור על המסר הזה היה הרב יהודה עמיטל זצ"ל שהיה בעצמו ניצול שואה.

 

הפסוק המוכר ביותר בפרק כ"ח באיוב הוא פסוק יב בו מופיעה השאלה המהדהדת: "והחכמה מאין תמצא". שאלתו של איוב הפכה לביטוי מוכר ושגור על לשוננו אבל אפשר לומר בזהירות שהוא קצת הוצא מהקשרו. רוב המשתמשים בביטוי "החכמה מאין תמצא", מתכוונים לומר שבניגוד להישגים חומריים, החכמה היא דבר שקשה להשיג, או במילים של היום: או שיש לך את זה, או שאין. אבל כשאיוב אומר לרעיו "החכמה מאין תמצא" הוא לא מתכוון לחכמה אינטלקטואלית או לידע נרכש. איוב מתכוון לדרך שבה מנהיג הקב"ה את עולמו. "א-לוהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" (כג). האדם לא יודע להסביר את הנהגת האל ואת תורת הגמול, הם נשגבים מבינתו.

אחד הרבנים בדורות האחרונים שהרבה לחזור על המסר הזה היה הרב יהודה עמיטל זצ"ל. הרב עמיטל היה ניצול שואה אך כשנדרש להעניק הסבר אמוני לנוראות השואה הוא סירב לעשות זאת. כשחותנו, הרב צבי יהודה מלצר החל פעם לצטט מדרש מסוים שבאמצעותו ביקש לתת הסבר לקיומה של השואה, הרב עמיטל אמר לו בתוקף: "הצור תמים פועלו, איני מוכן לשמוע שום הסבר". גם עשרות שנים לאחר מכן, בכל פעם שרבנים ביקשו להעניק הסבר רוחני להתרחשותו של אסון קשה או פיגוע, הרב עמיטל התקומם. כשנתיים לפני פטירתו של הרב עמיטל אירע פיגוע ירי קשה בישיבת 'מרכז הרב' בו נהרגו שמונה מתלמידי הישיבה. הרב עמיטל התייחס אז להתבטאותו של אחד הרבנים החרדים שטען שהפיגוע התרחש בגלל הציונות והמדינה. "איך אדם אומר דבר כזה אחרי השואה?", הוא זעק. "אין לך תשובה על מיליונים, אז יש לך העוז והחוצפה להסביר למה זה קרה?".

"והחכמה מאין תמצא", אומר איוב. דווקא מי שסבל כמו איוב ידע לומר ש'יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע'. וכמו שהרב עמיטל אמר לי פעם: 'אני, שעברתי את השואה, לא יכול לומר שעל כל שאלה יש תשובה'.

באדיבות אתר 929