מלכות ה' בעולם
נמצאו 62 תוצאות חיפוש
קדוש קדוש קדוש - עיון בתהילים צ"ט
הרב יהודה טרופרבמזמור יש מעברים וחריגות בתחומים שונים. מעבר מהתייחסות אונברסאלית ללאומית ולאחר מכן לאישית, מעבר מדיבור סתמי לדיבור לנמען מסויים - הציבור ומעבר מתיאור ה' בגוף נסתר לאזכור ה' בגוף נוכח. במאמר נסקור את המעברים והחריגות לכאורה ונבין כיצד המזמור משתמש בפערים אלו כדי לבטא רגשות דתיים עמוקים
עיון במזמור התקיעות
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 7 דקות
מזמור מ"ז נאמר על פי המנהג הרווח לפני תקיעת השופר בראש השנה, אך במסכת סופרים רואים בו "שיר של יום" לראש השנה. האם מלבד הזכרת השופר במזמור, ניתן למצוא בו הד לתוכנו העיקרי של יום זה?
מלכות ה' מול מלכות בשר ודם
הרבנית שני טרגיןהתמוטטות הארץ והתגלות מלכות ה'
הרב דוד סבתולבנה וחמה - השבר שמוביל לתיקון
הרב משה כהןיום ה' בנבואת זכריה
הרב ישעיהו הדריתיאורי יום ה' מופיעים בנבואות רבות, באופנים שונים, מפני שכל נבואה הראתה קטע אחד מן התמונה הכוללת של יום ה', ובעזרת כל הנבואות ניתן לבנות תמונה שלמה הכוללת את כל המאורעות. בנבואת זכריה על יום ה', נוסף פן ייחודי: הגויים יעלו לירושלים לחוג את חג הסוכות. האחדות לצורך עבודת ה' מהווה תיקון לחטא מגדל בבל והפלגה.
מלכים ומלך מלכי המלכים
דוד נתיבשלוש חטיבות ומזמור אחד – עיון במזמור כ"ד בתהלים
שלמה דוויךבשלב הראשון של ההתבוננות במזמור כ"ד ננתח אותו לחלקיו על פי תוכנו וצורתו. אחרי כן נקרא את הפסוקים בקריאה צמודה ומפורטת, ובסוף נחזור לראות את כל החלקים יחד. נראה שיש במזמור שלוש חטיבות, שכל אחת מהן יכולה לעמוד בפני עצמה, ועל פי התוכן יוצרת החטיבה האמצעית הפסקה בין החטיבה הראשונה והשלישית.
מיהו מלך הכבוד?
דוד נתיבמי ומי?
נתנאל שפיגלסימן שאלה - מזמור כ"ד
ד'ר יחיאל בן נוןבמחקר מקובל לחשוב שמזמור כ"ד הוא בעצם כמה מזמורים שאוחדו למזמור אחד. עיון דקדקני במזמור יגלה שלפנינו מזמור אחיד עם קשרים ברורים בין חלקיו. מה מלכד את שלושת חלקי המזמור ומדוע על אף הבעיות לכאורה שיש במזמור - עדיף לקרואו בצורה אחידה?
כל העמים יעבדו את ה'
הרב יהודה שביבמזמור מ"ז, קרח וראש השנה
הרב ישעיהו הדרי | 59 דקותאת מזמור מ"ז נוהגים לומר לפני תקיעת השופר בראש השנה. מה מיוחד במזמור זה שהפך להיות חלק מתפילת ראש השנה? כיצד המזמור הוא אוניברסאלי ולאומי גם יחד? ואיך את האחדות מייצגים דווקא בני קרח?
השיעור הועבר בישיבת הכותל בחודש אלול
החתונה המלכותית
ד"ר בני גזונדהייטתקומת מלכות ה'
הרב יעקב מדןמלכות ה' על העולם כולו
ד"ר יושי פרג'וןהמלכה אוניברסלית
ד"ר בני גזונדהייטנכון כסאך מאז - מאימתי?
שמות רבההיחס לגויים
הרב ישעיהו הדרישיר של יום שישי
אברהם ישראל שרירמלכות אדם ומלכות ה'
נתנאל שפיגלשבת של אחרית הימים
הרב ד"ר יואל בן נוןהמלכת ה' על העולם ועל ישראל
הרב ד"ר יואל בן נוןמלכות ה' בעולם
ד"ר בני גזונדהייטעל העולם ועל ציון
נתנאל שפיגלגדולת ה' בעולם בימי הגאולה
ד"ר חגי בן ארצימלכות ה' לעתיד לבוא
ד"ר חגי בן ארציהברית על מלכות בית דוד
הרב ישעיהו הדרימה משמעות הברית בין ה' לבית דוד, והבטחת נצחיות מלכות בית דוד? נראה שברית זו קשורה לברית בין ה' לעם ישראל, ולברית הכוללת יותר של ה' עם כל ברואיו. משמעותן של כל הבריתות האלה, המשולבות זו בזו היא שלטון ומלכות ה' על העולם כולו.
בטחון בה'
ד"ר יעל ציגלרמלכות ה' בתנ"ך
נתנאל שפיגלנסקור אזכורים שונים של המלכת ה' בתנ"ך ונבחין בשימושים ובתיאורים השונים של ה' כמלך
הקב"ה, מקומו של עולם
הרב עודד מיטלמןבדרך כלל, אנו מבינים שהקשר בין הקב`ה לעולם מתחיל בעולם: אין מלך בלא עם. המדרש מלמד אותנו שקשר זה, למעשה, מתחיל בקב`ה: הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו. מה משמעות אמירה זו?
ירושלים עיר הצדק והמלכות
הרב יצחק לוימהי הגדרתם של מושגי הצדק והמשפט? מהו הקשר המהותי בין הצדק והמלכות - שני היסודות העיקריים העולים מן המפגש בין אברם, מלכיצדק ומלך סדום?כיצד מתגלה קשר זה, הן ביחס למלכות הקב"ה והן ביחס למלכות בשר ודם, בירושלים ובמקדש?
תפקידי המקדש (ד) - מקום מלכות ומקום חיבת הקב`ה לכנסת ישראל
הרב יצחק לויהשיעור הרביעי דן במהות המקדש כמקום המבטא את מלכות ה' בעולם מצד אחד, ואת החיבה הגדולה בינו ובין כנסת ישראל מצד שני, ועומד על המשמעות של צירוף שתי הבחינות הללו בכרובים ובמקדש בכלל.
מזמור ההמלכה
הרב אלקנה שרלומזמור ב' בתהלים - סימפוניה של חמש קריאות
פרופ' עמוס פרישתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות
נעיין במזמור ב' על פי חמש גישות שונות, שכל אחת מהן שואלת שאלת יסוד משלה, ולאורה ממקדת את התבוננותה במזמור. הגישות מצטיירות לכאורה כגישות מחקריות מודרניות, אך כולן נמצאות בפועל כבר בפרשנות המסורתית, גם אם ללא הגדרה מוּשָֹגִית. נברר, אם הגישות שוללות זו את זו או שהן יכולות להצטרף זו לזו, ולוּ בחלקן.
עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו
עדיאל זימרןלפנות מקום לאלוקים
ד''ר צחי לב-רןעיון במזמורי קבלת השבת - מבנה ומשמעות
הרב איתמר אלדרתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 6 דקות
מזמורים צ"ה-ק', מזמורי קבלת שבת, מהווים חטיבת מזמורים עם מבנה ברור - במסגרת נמצאים מזמורים צ"ה ו-ק' שמתחילים בפניה אוניברסלית ומסיימים בפניית לאומית ובתווך יש שני זוגות מזמורים שיוצרים תהליך מ"שירו לה'" שהוא מזמור אוניברסלי ל"ה' מלך" שהוא מזמור לאומי. חטיבת המזמורים עוסקת בהמלכת ה' כשופט הארץ. המלכה זו נעשית באמצעות הכרת הגויים בה' - בתחילה כאל הגדול בין האלים ולאחר מכן כאל יחיד, וקבלת מלכותו כשופט הארץ. ההמלכה האוניברסלית משפיעה גם על ישראל ולכן אחרי מזמורי ההמלכה האוניברסליים (צ"ו, צ"ח) מגיעים מזמורים לאומיים (צ"ז, צ"ט).
מזמורי קבלת שבת (צ"ה - צ"ט)
הרב פרופ' יהודה ברנדסתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 5 דקות
מזמורים צ"ה-צ"ט הם מזמורי המלכת ה' כמלך שעושה משפט. הצדיקים שמחים בהמלכה זו, אך הרשעים צריכים לפחד ממנה. זו אווירה של יראה. בחירת המזמורים הללו לקבלת שבת על ידי ר' משה קורדבירו היא בחירה לראות בקבלת שבת - קבלת פני מלכות ולהכניס לשבת אווירת יראת המלך. לעומת זאת, הפיוט שנכתב לקבלת שבת על ידי ר' שלמה אלקבץ "לכה דודי" מצייר את קבלת שבת כקבלת פני כלה וממילא מצייר לשבת דמות אחרת של אהבה ונינוחות ולא של יראה. הליטאים ממשיכים את השיטה הראשונה ואומרים אחרי קבלת שבת פרק מהמשנה "במה מדליקין" ואילו החסידים ממשיכים את השיטה השניה ואומרים "כגוונא".
מזמור על האדם
הרב דוד מנחםשמחת הבריאה במלכות ה'
יהושע קלייןמזמורי קבלת שבת
צוות אתר התנ"ךבשיעור זה נעסוק ביחידת המזמורים הנאמרת כמזמורי קבלת שבת. נראה מהו התהליך המתואר במזמורים אלה המוביל להמלכת ה' על העולם, וננסה להבין את הקשר המהותי בין המלכת ה' המתוארת במזמורים אלה לבין יום השבת.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
שני כיסאות
הרב ד"ר בני לאואָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
שמות ט"ו, פסוק א'
הִנֵּ֧ה יְהוָ֛ה בּוֹקֵ֥ק הָאָ֖רֶץ וּבֽוֹלְקָ֑הּ וְעִוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֖יץ יֹשְׁבֶֽיהָ׃
ישעיהו כ"ד, פסוק א'
וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽיהוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה׃
עובדיה א', פסוק כ"א
בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהוָ֗ה אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי׃
מיכה ד', פסוק ו'
כִּֽי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה לְעָבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד׃
צפניה ג', פסוק ט'
הִנֵּ֥ה יֽוֹם־בָּ֖א לַֽיהוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃
זכריה י"ד, פסוק א'
לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃
תהילים כ"ד, פסוק א'
לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
תהילים מ"ז, פסוק א'
יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃
תהילים צ"ג, פסוק א'
שִׁ֣ירוּ לַ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ שִׁ֥ירוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃
תהילים צ"ו, פסוק א'
יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים׃
תהילים צ"ז, פסוק א'
מִזְמ֡וֹר שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָ֨ה ׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה הוֹשִֽׁיעָה־לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קָדְשֽׁוֹ׃
תהילים צ"ח, פסוק א'
יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃
תהילים צ"ט, פסוק א'
תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
תהילים קמ"ה, פסוק א'
בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֙יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר׃
דניאל ז', פסוק א'
וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃
דניאל ב', פסוק א'
אֲנָ֣ה נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר שְׁלֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּבֵיתִ֔י וְרַעְנַ֖ן בְּהֵיכְלִֽי׃
דניאל ד', פסוק א'
בֵּלְשַׁאצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ לְחֶ֣ם רַ֔ב לְרַבְרְבָנ֖וֹהִי אֲלַ֑ף וְלָקֳבֵ֥ל אַלְפָּ֖א חַמְרָ֥א שָׁתֵֽה׃
דניאל ה', פסוק א'
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא־אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם׃
שופטים ח', פסוק כ"ג