המזמור אמנם פותח במילים "ה' מלך" (א) שמזכירות לנו את נוסחת ההמלכה של מלכים בשר ודם, אך מיד לאחר מכן, לכל אורכו, מצביע על הפער שבין מלכות אדם למלכות ה'.
מה משמעות ההוראה "ה' מלך" (א)? נוסחת ההמלכה הזו יש בה כדי להזכיר המלכה של מלך בשר ודם. כך למשל כשאבשלום מתכנן את המלכתו בחברון הוא מורה לאנשיו: "כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁפָר, וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן" (שמואל ב ט"ו, י). ובאופן דומה גם אצל יהוא: "וַיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ מָלַךְ יֵהוּא" (מלכים ב ט', יג).
מה משמעות ההמלכה הזו של ה'? האם היא דומה להמלכה של מלכים בשר ודם? מהמשך המזמור וודאי שאין שום קשר בין המלכת ה' להמלכת מלך בשר ודם: התיאור שה' לובש בגדי "גאות" ו"עז התאזר" (א) אינו מותיר ספק בנוגע לייחודיות בהמלכת ה'.
ייתכן שהמזמור מנסה להבהיר את ההבדלים שבין מלכות אדם למלכות ה'. אמנם המשורר משתמש בתחילה בנוסחת המלכה ששייכת למלך בשר ודם, אך לאחר מכן מבהיר כי ה' מולך לעולם (ב) ובניגוד למלך רגיל שיש להמליכו באמצעות שופרות שתוקעים בהם (אצל אבשלום וכן אצל יהוא באותו אופן), המלכת ה' נעשית באופן טבעי: "נשאו נהרות ה', נשאו נהרות קולם..." (ג) הנהרות מכריזים על גדולתו של ה' ועל מלכותו. אין לו צורך לא-להים שבני אדם יתקעו בשופר לכבוד מלכותו שהרי "מקלות מים רבים אדירים, משברי ים – אדיר במרום ה'!" (ד) וכך המזמור חותם בפער הגדול ביותר שבין מלכות האדם למלכות האל: "ה' לארך ימים" (ה).