פשט ודרש

נמצאו 80 תוצאות חיפוש

  1. מלבי"ם

    ד"ר אביגיל ראק

    בשיעור זה נעסוק במלבי"ם. לאחר תיאור של תולדות חייו, נראה את מאפייני פירושו לחלק הסיפורי של התורה. נדגים את שיטתו שהמקרא הוא אלוקי, ולכן אין בו מילים נרדפות ליופי המליצה, אלא לכל מילה משמעות מיוחדת משלה, וכל מילה נבחרה בקפידה בכדי להעביר מסר מסויים ומדוייק. לאחר מכן נעסוק במאפייני הפירוש לחלק ההלכתי של התורה, שהוא החלק העקרי של הפירוש, ונראה כיצד מלבי"ם הגן על מסורת תורה שבעל פה, בעיקר באמצעות ניסוח של כללים בלשניים להבנת המקרא.

  2. שד"ל

    ד"ר אביגיל ראק

    בשיעור זה נעסוק בשמואל דוד לוצאטו, הלא הוא שד"ל. לאחר סקירה קצרה של תולדות חייו, נעסוק במאפייני הפירוש, בדרכו הפרשנית של שד"ל, ביחסו לנוסח המקרא ולמדרשי ההלכה, ועוד. נראה, בין השאר, את רגישותו הספרותית של שד"ל, ואת שיטתו לגבי פירוש הכתובים בהתאם למציאות בה הם נכתבו.

  3. הנצי"ב

    ד"ר אביגיל ראק

    בשיעור זה נעסוק בר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב. נסקור תחילה את תולדות חייו, ולאחר מכן נעסוק במטרות פירושו למקרא, בשיטתו לגבי היחס שבין תורה שבעל פה לבין תורה שבכתב ובנושאים נוספים העולים בפירושו. בין היתר, נראה את יחסו לנושאים הרלוונטיים לתקופתו, כגון פירושים אנטי חסידיים, חשיבות לימוד המקרא, ועוד.

  4. בין כהן גדול לכהן הדיוט

    הרב מאיר שפיגלמן

    מה פשר ההבדלים בין בגדי הכהן הגדול לבין בגדי הכהן ההדיוט? מה בדיוק תפקידו של הכהן ההדיוט? האם הוא רשאי לעבוד בהיכל? מפשט הכתובים עולה שכוהנים הדיוטות לא היו רשאים לעבוד בהיכל. מדוע, אם כן, הם עבדו בו?

  5. דין פיגול בפשוטו של מקרא ובמדרש ההלכה

    הרב אמנון בזק

    פרשנות חז"ל לדין פיגול שונה מפשוטו של מקרא; בשיעור זה נראה מהו מקור הסמכות של חז"ל לעשות כן, ונראה שמטרת הפרשנות הזו היא להדגיש את חשיבות הפן הרוחני של הקרבנות על פני הפן הפיזי שלהם.

  6. מגדל בבל

    הרבנית שרון רימון

    מה בא ללמדנו סיפור מגדל בבל על האנושות? מדוע דווקא סיפור זה מהווה חתימה של תקופת בראשית, ולאחריו עוברים לתקופת האבות? מה היה רע במעשה מגדל בבל? האם בניית עיר ומגדל יכולה להיות בעייתית? האם האחדות איננה דבר חיובי? למה היתה האחדות חשובה להם כל כך? מהי משמעותו של הסיפור כולו? איך מגיב ה' לכל הסיפור? למה בחרה התורה לספר את הסיפור באופן מעורפל?

  7. מעמק חברון לעמק דותן

    הרב יעקב מדן

    מסעו של יוסף מעמק חברון לאחיו שבעמק דותן מעלה קשיים פרשניים רבים. יש שהציעו שהמדרשים על פרשה זו אינם עולים בקנה אחד עם התיאור הריאליסטי של האיזור; אך למעשה - המדרשים רק עוזרים לנו להבין את הרקע של הסיפור המצומצם המתואר בפסוקים.

  8. מחצית השקל בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה

    הרב יהודה ראק

    נעסוק בפרשת מחצית השקל, לפי שיטת הבחינות. נראה כי לפי בחינה אחת, יש חיוב לתת כופר נפש בזמן מפקד, ולפי בחינה שניה יש חיוב יסודי של תרומה לה', ללא קשר למפקד. בהלכה לדורות, מופיע רק החיוב לתת מחצית השקל תרומה לה'.

  9. קרבן עולה ויורד

    הרב אמנון בזק

    בתחילת פרק ה' נידונות עברות מסוימות, שבהן נוהג דין 'קרבן עולה ויורד': התורה מתחשבת במצבו הכלכלי של החוטא וקובעת את חיובו על פיו. ננסה להבין, על פי פשוטו של מקרא, באילו מצבים הקלה התורה על עני להביא קרבן קטן יותר?

  10. מנחת חינוך ומנחת חביתין

    הרב אלחנן סמט

    מפשט הכתובים, נראה שהפרשה העוסקת במנחת החינוך ובמנחת החביתין עוסקת בעצם רק במנחה אחת. בשל סתירות בפרשה זו, למדו חז"ל שהתורה מצווה על שתי מנחות שונות. המאמר סוקר את שיטות המפרשים השונות בהבנת פשוטו של המקרא.

  11. ארבע מצוות הספירה שבתורה

    היובל, העומר, הזב והזבה

    הרב אלחנן סמט

    האם דיניהם של כל מצוות הספירה שווים? האם זבה צריכה לספור את ימיה כמו ספירת העומר? אם לא - מדוע לא? מהי המשמעות של ספירת העומר? מדוע אין בתורה תאריך לחג השבועות?

  12. דור הפלגה

    הרב עזרא ביק |

    קריאה פשוטה של סיפור מגדל בבל, אינה רומזת על מהלך של חטא ועונשו, ברם, חז"ל במדרשים העלו כמה הצעות באשר למהות חטאם של בני דור הפלגה. בשיעור זה ננסה לבחון מהו היסוד העומד מאחורי סיפור מגדל בבל, כיצד הוא מתחבר לענין הפיזור על פני כל הארץ, וכיצד משלימים מדרשי חז"ל את מה שלא נאמר במפורש בתורה בענין זה.

  13. דמותו של יצחק אבינו

    הרב עזרא ביק |

    פרשת תולדות עוסקת בדמותו של יצחק. עיון בפרשה מגלה לנו כי יצחק - בניגוד לאברהם וליעקב - כלל אינו פעיל בחיי העולם הזה, ויחסו לעשו מוכיח כי יכולת השיפוט שלו ביחס לחינוך הבנים לקויה. עיון במדרש מגלה לנו כי ארוע העקידה הוא זה שמכתיב את דמותו המיוחדת של יצחק. יצחק הושפע מן העובדה שאברהם מוכן היה להעלות אותו לעולה, ובעקבות כך הוא אינו מסוגל להפלות בין בניו. בנוסף, כאשר הועלה יצחק לעולה, הוא נהפך לדמות שמיימית אשר אינה מעורה בחיי העולם הזה, ומכאן חוסר פעילותו לאורך כל ימי חייו.

  14. איסור מחיקת השם

    הרב יהודה ראק

    בפרשה זו מצווים עמ"י להכרית את העבודה הזרה בארץ ישראל, וכנגד מצווים שלא לעשות כך להשם. בפשט ניתן ללמוד על איסור פיזי לפגוע בעבודת המקדש. בדרש ניתן ללמוד ציווי לעמ"י להאדיר את שמו של הקב"ה בעולם על ידי עבודת המקדש וקידוש השם בעולם.

  15. פשט ודרש בפרשת "והיה אם בִּן הכות הרשע"

    הרב אמנון בזק

    פרשיית המלקות מהווה מוקד לדיון אודות ההפרש בין הפשט לבין הדרש. לפי הפשט, אדם שחטא - לוקה, ומספר המלקות נתון לשיקול דעתו של בית הדין, ובלבד שלא יעלה על ארבעים מלקות. ההלכה, לעומת זאת, הגבילה את המלקות לחטאים שבין האדם למקום, ביטלה את שיקול הדעת של בית הדין בקביעת מספר המלקות וקבעה שמספר המלקות הוא תמיד שלושים ותשע. כל השינויים ששינה המדרש מפשוטו של מקרא מצביעים על המגמה לשמור על כבודו של הלוקה, ולהימנע מפגיעה בכבודו אפילו בטעות.

  16. "וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה" - מהו "הדבר" וכיצד נתבררה אמיתותו?

    פרשית מוציא שם רע

    הרב אלחנן סמט

    נעסוק בפרשת "מוציא שם רע" - אדם הטוען שכלתו זינתה בתקופת אירוסיה ואין לה בתולים. נעסוק בעיקר בפסוקים האחרונים של הפרשה, הדנים במקרה בו הבעל צודק, ואכן הנערה זינתה. נביא את דברי חז"ל, ומספר פירושים, ונראה כיצד ברמב"ן מיישב את דברי חז"ל עם פשוטו של מקרא.

  17. למדרשו של מקרא

    עמוס חכם

    במאמר זה נציע דרך להבנת הפער בין חלק מן המדרשים לבין פשטי הכתובים. נראה כי התורה היא מעין שירה: מעלתם של סיפוריה ואף של מצוותיה היא, שנוסף על הממשויות שהם מתארים ומצווים, הם גם טעונים רמזים רבים, שלפעמים חשיבותם בשביל לומד התורה גדולה פי כמה וכמה מן הממשויות שהם עוסקים בה. התורה הכתובה היא עצמה שירה, והיא גם מבוע של שירה - של שירת המדרש .

  18. הבא במחתרת - ייחסו של המדרש לפשט

    פרופ' דוד הנשקה

    כמו חוקים רבים בתורה, גם לגבי גניבה וסוגיית "הבא המחתרת" יש פער בין פשוטו של מקרא למדרשו. המאמר נחלק לשני חלקים. בחלקו הראשון עיסוק בפשט הפרשייה ובחלק האחר במדרשי ההלכה. נבחין כי נקודות המוצא של הפשט והדרש שונים בתכלית וכך יוצא שהמדרש בונה קומה נוספת על פרשנות הפשט: לא סותרת אותה אלא מוסיפה לה.

  19. על שאול ועמלק ועל "מהפכנות חדשנית"

    תגובות והערות

    הרב ישראל רוזן

    כתגובה למאמר של י. בן נון, טוען י. רוזן שיש לפרש על פי דברי חז"ל. לטענתו, דברי חז"ל מעוגנים היטב בפסוקים, ולפיהם חֵטא שאול בעמלק מתבטא בהחמצת-שעה נוראית. בדרכי ההשגחה העליונה נועדה המשימה של מחיית עמלק לזרעה של רחל בלבד. במאמר נידונות גם שאלות עקרוניות לגבי דרך הלימוד של התנ"ך בדורנו, ולגבי יחסנו ומחויבותנו לדעת חז"ל המובעת במדרשים

  20. משא אגג - תשובה לדברים

    תגובות והערות

    הרב ד"ר יואל בן נון

    י. בן נון משיב לתגובתו של י. רוזן, הן בעניין חטא שאול בעמלק באופן ספציפי, והן לגבי הגישה הכללית של עיון בפשט הכתובים.

  21. שאול ועמלק - תגובה

    תגובות והערות

    הרב ישראל רוזן

    י. רוזן משיב לתגובתו של י. בן נון, הן בעניין חטא שאול בעמלק באופן ספציפי, והן לגבי הגישה הכללית של עיון בפשט הכתובים. לאחר מכן מובאת תגובה קצרה אחרונה של י. בן נון בעניין לימוד על פי הפשט.

  22. מגילת בת-שבע

    הרב יעקב מדן

    לאור היכרותנו עם דמותו רבת העצמה של דוד, אנו מתמלאים מבוכה לנוכח תיאור מעשה בת-שבע. האם חטא דוד? מה היה חטאו? ומהיכן נבע? מהי עמדתם של חז"ל בשאלה זו? ומה מורים פשטי המקראות?

  23. חידה ופשרה

    דמותו המורכבת של שלמה המלך

    הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ

    אישיותו של שלמה המלך היא חידה סתומה וחתומה. מצד אחד הוא היה המלך הגדול בישראל, מאידך, לא המקרא ולא חז"ל חסכו שבט ביקורתם מן המלך שלמה. נעסוק באגדה בגיטין סח, המתארת את היחסים בין שלמה לאשמדאי. אגדה זו היא משל המצביע על המורכבות המיוחדת באישיותו של שלמה.

  24. במאי קמיפלגי? - למחלוקת האחרונים בפרשנות חטאו של דוד

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

    האם חטא דוד בלקיחת בת שבע? האם הצד שמזכה את דוד מאשמה מנסה לפרש את פשטי המקראות? נראה שחז"ל נחלקו בשאלה האם הגישה החינוכית הראויה היא לחשוף את הנאמר בכתוב ולהתמודד עמו ישירות או שמא פעמים הסתרת החטא על ידי דרישת הכתוב עדיפה. 

  25. איך ללמד סנגוריה על דוד? תגובה למאמרו של י' ברנדס "במאי קמיפלגי"

    תגובות והערות

    הרב יעקב מדן

    תאריך פרסום: תשנ"ו |

    הרב מדן משיב על דברי הרב ברנדס ומדגיש שוב את טענתו העקרונית שלימוד זכות על דוד או על דמויות מקראיות אחרות נובעות אצל חז"ל מחתירה לפשט הכתוב ו'לאמת'. לטענתו, לא תתכן גישה חינוכית המעדיפה את החינוך על פני האמת. 

  26. בהא קמיפלגי! - תגובה לדיון בין ר"י ברנדס ור"י מדן

    תגובות והערות

    הרב ד"ר אברהם וולפיש

    תאריך פרסום: תשנ"ח |

    הרב אברהם וולפיש מגיב  באריכות לדין בין הרב מדן והרב ברנדס בשאלת התייחסותם של חז"ל לחטאים של צדיקים וגדולי המקרא. הרב וולפיש מרחיב בהצגת תיאוריות פרשניות מודרניות המתמודדות עם פערים בין הטקסט ובין הקורא. לטענתו מרבית הוגי הדעת יסכימו כי ההכרה בריבוי פרשניות אפשריות אינו אומר שכל הפרשניות שוות ואין 'אמת' בטקסט כלל. מי שאינו מנסה להתחקות אחר 'אמת' זו אינו משוחח עם דבר ה' שבכתוב והופך את הדוח שיח לחד-שיח. בנוסף טוען הרב וולפיש ששורש המחלוקת בין ר"י מדן ור"י ברנדס נוגע בשאלה האם השפה האלוהית שבתורה נאמרה בלשןן בני אדם והאם הקדושה נמצאת מעבר לעולם הזה או בתוכו. 

  27. ההקדמות ההכרחיות לכל פירוש - תגובה לדברי א' וולפיש

    תגובות והערות

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

    תאריך פרסום: תשנ"ח |

    הרב ברנדס משיב לדברי של הרב וולפיש ועוסק בעיקר בשני נקודות: תחילה הוא מאריך לטעון שכל פרשן מאמין אינו חף מהנחות מוצא שלאורן הוא קורא את התנ"ך. לאחר מכן הוא שב ועוסק בשאלה החינוכית וטוען שחשיפת האמת אינה ערך מוחלט ופעמים היעד החינוכי מצדיק הסתרה ואי חשיפה של כל 'האמת'. 

  28. תגובה [לתגובת י' ברנדס]

    תגובות והערות

    הרב ד"ר אברהם וולפיש

    תאריך פרסום: תשנ"ח |

    הרב וולפיש מגיב בקצרה על שתי נקודות מדבריו של הרב ברנדס. 

     

     

  29. גבולותיו של הפירוש הלגיטימי - תגובה לדברי אברהם וולפיש

    תגובות והערות

    ד"ר רבקה רביב

    תאריך פרסום: תש"ס |

    רבקה רביב מגיבה למאמרו של הרב וולפיש (מגדים כח) שסקר תאוריות פרשניות שונות ובכך ביקש להגדיר את הפרשנות המקראית הליגיטימית. לטענתה ישנן תאוריות נוספות שלא הוזכרו במאמרו המגדירים מחדש את גבולות הפרשנות הלגיטימית. 

     

  30. הקלות הבלתי נסבלת של הפרשנות - תגובות לדברי רבקה רביב

    תגובות והערות

    הרב ד"ר אברהם וולפיש

    תאריך פרסום: תש"ס |

    הרב וולפיש עונה לרבקה רביב ומחזק את טענתנו באשר להגדרת פרשנות לגטימית. 

  31. סיפור דוד ובת שבע כדגם להוראת סיפור במקרא

    ד"ר יושי פרג'ון

    תאריך פרסום: תשסז | |

    השיעור יעסוק בלימוד בדרך הפשט לעומת הלימוד בדרך הדרש, וידגים את ההבדל ביניהם דרך לימוד סיפור חטא דוד בבת שבע ותשובתו.

  32. פרשנות הרב סולוביצ'יק לבריאת האדם

    הרב סולוביצ'יק כפרשן מקרא

    הרב חיים נבון

    תאריך פרסום: תשסט | |

    במקומות רבים בכתבי הרב סולובייצ'יק אנו מוצאים, שהוא מפרש ודורש את פסוקי המקרא. בשיעור זה ננסה לעמוד על קווי יסוד בגישתו הפרשנית.

  33. יואב אבנר ועמשא - מהמקרא לספרות חז"ל

    ד"ר ברכי אליצור

    תאריך פרסום: תשע | |

    בהרצאה נבחן את דמותו של יואב, כפי שהיא משתקפת מאירועים שונים הנזכרים במקרא. יואב מצטייר כדמות חיובית בעיקרה: שר צבא נאמן ומסור למלכו, לוחם אמיץ, ודואג לתדמיתו של המלך כלפי חוץ ומיישב את סכסוכיו מבית.  יואב כושל בשני אירועים בהם הוא לוקח את החוק לידיים, אך גם שם טורח הכתוב לבאר, כי יואב לא פעל מתוך מניע אישי, אלא טובת הממלכה עמדה לנגד עיניו. לעומת זאת, דמותו של יואב סופגת קיטונות של ביקורת במדרשים הארצישראליים. הפער בין תיאור דמותו במקרא לדמותו במדרשים אלו, מתעצם לנוכח מדרשי הסנגוריה על דמותם של אבנר ועמשא במדרשים אלו. במהלך ההרצאה נציע הסבר לפער זה בתפיסת דמותם של יואב אבנר ועמשא, לאור ניתוח צוואת דוד, ולאור בחינת היחס לשושלת בית דוד בהגותם של חכמי תקופת המשנה והתלמוד הארצישראליים.

  34. סתירות בין פרשנות חז"ל לפרשנות הפשט - האם וכיצד ניתן ליישב?

    הרב איתמר אלדר

    תאריך פרסום: תשע | |

    פעמים רבות אנו פוגשים פער בין פשטי המקראות לבין פרשנות חז"ל. בשיעור זה נבקש לטעון, כי פרשנות חז"ל מייצגת רובד נוסף בהבנת פשטי המקראות, וכך לנגדנו עולות וצפות שתי קריאות של הפרשה או העניין, העומדות אחת לצד חברתה, ולעתים הן אף משלימות זו את זו. נבחן טענה זאת באמצעות מספר דוגמאות.

  35. ר' אברהם אבן עזרא - משרתם של שני אדונים

    ד"ר יושי פרג'ון

    תאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 11 דקות

    כל חייו של ראב"ע עומדים בסימן הנדודים: בצעירותו הוא נדד ברחבי ארצות המוסלמים, ובזקנתו - בארצות הנוצרים. בהיותו בארצות המוסלמים, למד ראב"ע את פרשנות הקראים, שהתנגדו למדרשי ההלכה של חז"ל בשם הפשט. ראב"ע לגלג בחריפות רבה על פרשניהם: "וכל איש כרצונו יפרש הפסוקים, גם במצוות ובחוקים ... ואיך יסמכו במצוות על דעתם, וכל רגע יהפכו מצד אל צד כפי מחשבתם?!". לעומת זאת, במרוצת נדודיו בארצות הנוצרים, למד ראב"ע את הגישה פרשנית-דרשנית, שאפיינה את חכמי היהודים בארצות אלה. על גישה זו כתב ראב"ע בתסכול: "והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושורש כרב שלמה ז"ל (=רש"י!) שפירש התנ"ך על דרך דרש, והוא חושב, כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו פשט רק אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים!" בחיבוריו השונים, מתגלה ראב"ע כמי שמנסה בכל מאודו לשרת שני אדונים: גם את פרשנות הפשט בגילומה הטהור ביותר, אך גם את ההלכה שנמסרה לנו על ידי חז"ל; וכלוחם מר כנגד מי שמתמסר לשירותו של אדון אחד בלבד (או הפשט או מדרש ההלכה). הבחירה להשתעבד ל"שני אדונים" (הפשט וההלכה), לא הקלה על חיי ראב"ע, ולעתים מזומנות יש סתירות ביניהם. מתוך כך, נאלץ ראב"ע ליצור גישה חדשה, מקורית ומרתקת, ליישוב הפערים בין פשט להלכה.

  36. דמותו של יהונתן בן גרשם - מהמקרא למדרש

    הרב דוד סבתו

    תאריך פרסום: תשעא | |

    בשיעור זה נעסוק בדמותו של יהונתן בן גרשם, הנער הלוי מסיפור פסל מיכה, תוך התמקדות בייחוסו המפתיע למשה רבנו. נעמוד על משמעות ייחוס זה במבנה הכולל של סיפור פסל מיכה, ונעקוב אחרי הפרשנות המיוחדת שניתנה לו במדרש, ועל זיקתה לפשטי המקראות.

  37. מחלת חזקיהו ותפילתו - בין הפשט למדרש

    ד"ר יונתן פיינטוך

    תאריך פרסום: תשעג | | שעה ו- 5 דקות

    בהרצאה זו נעסוק בסיפור  על מחלת חזקיהו המלך ותפילתו במקרא ובמדרש. נלמד את שני הסיפורים, ונעמוד על הרעיונות והמסרים שמובעים בכל אחד מהם בנפרד. לאחר מכן ננסה לעמוד על היחס בין הפשט לדרש – מה ההבדל בין הסיפורים, מדוע בחרו חז"ל להעביר את המסר שהם מעבירים באמצעות הסיפור על חזקיהו, ועד כמה הסיפור המדרשי מעוגן בסיפור המקראי ובעיצובו.

  38. המלחמה של דבורה בסיסרא וצבאו

    הרב אליעזר קשתיאל

    תאריך פרסום: תשעג | |

    במהלך השיעור נעיין במשמעות הרוחנית של המלחמה בין דבורה לסיסרא לאור המדרשים, מתוך התייחסות לאופי השבטי של מלחמות השופטים.

  39. דמותו של גיחזי - בין מקרא לאגדה

    ד"ר ברכי אליצור

    תאריך פרסום: תשעג | | שעה ו- 9 דקות

     דמויות מקראיות מסוימות ספגו קיתונות של ביקורת במדרש, בעוד העיון בכתוב מותיר פתח נרחב יותר של לימוד סנגוריה עליהן. אחת מהדמויות הללו הינה גיחזי, הנמנה במשנה (סנהדרין, פרק חלק) עם ארבעת ההדיוטות שנתקפחה זכותם לחיי העולם הבא. ההרצאה תעסוק בניסיון להבין את הבסיס המקראי להכללת גיחזי ברשימה זו, נכיר את הדעות המתנגדות להכללתו ברשימה, ונעלה השערה לגבי אב הטיפוס ההיסטורי המיוצג בדמותו של גיחזי.

  40. על לימוד פשוטו של מקרא

    הרב מרדכי ברויאר

    תאריך פרסום: אייר תשעג |

    אוסף קטעים מתוך מאמריו של הרב מרדכי ברויאר, המאפיינים את גישתו בנוגע לפשוטו של מקרא: א.היחס לביקורת המקרא: הבעיתיות בביקורת המקרא, והחובה לשבור את הכלים הטמאים שלה ולהשתמש בדברים האמתיים שבה בצורה אמונית ונכונה. ב.היחס בין לימוד הפשט ללימוד הסוד. ג. היחס בין לימוד פשט ללימוד דרש; ד. המתח בין האמונה שהתורה היא אלוקית לבין לימודה על פי לשון בני אדם;

  41. על לימוד תנ"ך בישיבות

    הרב ד"ר יואל בן נון

    תאריך פרסום: אייר תשעג |

    במאמר נסביר מדוע לימוד התנ"ך נדחק במשך הדורות, ונציע דרך חדשה ללימוד התנ"ך מתוך עצמו, תוך נכונות להעלות שאלות, ולחפש בתנ"ך עצמו תשובות. קריאה כזו מעשירה את הבנת המדרשים והפרשנים, ומאפשרת עמידה עצמאית ובטוחה למול הביקורת המחקרית. כמו כן, עלינו להבין את המקרא מתוך הכרת הארץ, נופיה וצמחייתה. פן נוסף הוא ההתייחסות לדמויות התנ"כיות כאנושיות, אשר יכולות גם לחטוא, אשר איננו מנמיך את התורה, אלא מעיד על כך שכותב התורה אינו אדם אלא אלקים.

  42. פולמוס התנ"ך: בין הקו והמרחב

    הרב אמנון בזק

    תאריך פרסום: אייר תשעג |

    המאמר מציג את נקודות המחלוקת המרכזיות לגבי לימוד התנ"ך בדורנו, ומסביר את הגישה של ישיבת הר עציון לשאלות אלו: א. שאלת הלגיטימיות של לימוד הפשט ופרשנויות חדשות על דרך הפשט. ב. ההיצמדות לפרשנות אחת לעומת היכרות עם היקף השיטות והמורכבות של פרשנויות שונות. ג. היחס לחקר המקרא האקדמי - האם להתעלם ממנו, או ללמוד אותו ולנסות לענות על השאלות הנובעות ממנו.

  43. על הפשטות המתחדשים בכל יום ועל אהבת תורה

    פרופ' יונתן גרוסמן

    תאריך פרסום: אייר תשעג |

    במאמר זה נעסוק בלגיטימיות של לימוד הפשט. נראה כי לימוד כזה נותן אמון באדם הלומד, וגם נותן אמון בתורה ובקב"ה - כותב התורה. ההקשבה לדבר ה' דורשת ענווה והתבטלות ונכונות להתחנך לאור המקרא. לא אנו נכפה על ה' מה נכון לומר. לא אנו נקבע כיצד יש להעריך את דמויות המקרא. התנ"ך עושה זאת, ועלינו להקשיב וללמוד.

  44. ראשית חכמה יראת ה'

    היבטים חינוכיים בהנחלת תורה ויראה בחברה המודרנית

    הרב משה ליכטנשטיין

    תאריך פרסום: אייר תשעג |

    מטרת לימוד התנ"ך היא חיבור נפשי עמוק למסר האלוקי המובע בו, בגיל הרך, נעדיף את הלימוד על דרך רש"י והמדרש, המקשר את הילד לגיבורי התנ"ך ומביאו לאהבת תורה. בגיל המבוגר יותר, עלינו להגיע לניתוח מעמיק, אשר יביא לחיבור משמעותי אל הדמויות והארועים. בחברה המודרנית, החשופה לכלי חשיבה וביקורת מפותחים, איננו יכולים להסתפק בלימוד תורה בתמימות, אלא עלינו להציע לימוד מעמיק שיביא ליותר יראת שמים.

  45. עין תחת עין

    הרב אליעזר מלמד

  46. טומאת המשכן - פשט ודרש

    הרב ד"ר יוסף מרקוס

  47. פיגול - יחס בין דרש לפשט

    הרב אמנון בזק

  48. האיש החזק בממלכת דוד

    הרב ד"ר יואל בן נון

  49. היחס העקרוני לדוד ולחטאו

    הרב יעקב מדן

  50. גדולתו של יואב בן צרויה

    הרב ד"ר יואל בן נון

  51. מי נכשל כאן?

    הרב אמנון בזק

  52. דמי מלחמה בשלום

    ד"ר יושי פרג'ון

  53. שיר חנופה

    הרב ד"ר יואל בן נון

  54. מדרשי התורה בתהילים

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

  55. אחת דיבר א-להים

    פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעת

  56. האם רימה יעקב אבינו את יצחק אביו?

    פרופ' אוריאל סימון

    תאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 12 דקות

    בעיון פשוט בפרשה עולה שאכן רימה יעקב את אביו יצחק - אך כיצד תופסים את מעשי יעקב המדרש והפרשנות? האם גם הם מאשימים את יעקב ברמייה? עניין זה מעלה את השאלה הרחבה: מה בין פשט לדרש?

  57. מדרשי חז"ל, ריאליה ופשוטו של מקרא

    הרב יעקב מדן, הרב חיים נבון | שעה ו- 4 דקות

    האם האתון דברה עם בלעם? מה קרה בים סוף?  הרב יעקב מדן מציג בשיח עם הרב חיים נבון את דרכו הפרשנית למקרא לפיה הפשט והדרש מתבהרים היטב לאור היבטים ריאליים שאנו נחשפים אליהם בזכות ישיבתנו בארץ התנ''ך

  58. וקשרתם על גרגרתיך

    נתנאל שפיגל

  59. קיום מצוות או זהירות מזנות?

    רש"י

  60. אבנים שחקו מים - פשט ודרש

    אראל סגל-הלוי

  61. פשט ודרש בשיר השירים

    רש"י

  62. להבנת מדרשו של מקרא

    עמוס חכם

    כיצד יש להבין את ספרות המדרש החז"לית? לעיתים אנו נתקלים במדרשים ומתקשים להבין מדוע חכמים הגיעו לפרשנות כזו. במאמר נציג גישות שונות להסברת מקומו של המדרש בהשוואה לפשט התורה. בסופו של דבר נשלב בין שתי דעות מקבילות: התורה היא שירה שמכילה בתוכה פרצה לשירה רחבה יותר, כך שהתורה שבכתב כוללת את התורה בשלמותה, את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה, הדורשת את התורה שבכתב.

  63. המהפכה הרוחנית של עזרא ונחמיה - פשט ודרש

    ד"ר יונתן פיינטוך

    תאריך פרסום: תשעח | | 59 דקות

    בשיעור נעסוק בשתי אגדות חז"ל במסכת יומא : האחת עוסקת בביטולו של יצר עבודה זרה , והשניה - באמירת "גדול גיבור ונורא". נראה שמדובר במדרשים לפסוקים מנחמיה העוסקים בקריאת התורה ובאמנה. נראה שהסיפורים מציגים לנו שני פנים של המעבר מתקופת הנבואה לתקופת החכמה בבית שני : צמצום בנוכחות השכינה מחד, וחידושה של התורה שבעל פה מאידך. 

  64. פשט המקרא ומדרש הכתובים בתושב"ע - קווים מקבילים או נקודות מפגש?

    הרב יעקב מדן, הרב חיים נבון

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 2 דקות

    שיעור זה הוא פאנל העוסק ביחס בין פשט הכתוב למדרשו בתורה שבעל פה. הפאנל עוסק במספר סוגיות, ביניהן : עין תחת עין ובן סורר ומורה. הרב מדן יציג את גישתו לפיה מדרשי חז"ל הם דרך פרשנות של המקראות עצמם, ולעומתו יציג הרב חיים נבון את הגישה שתורה שבכתב ותורה שבעל פה הן שתי גישות ודרכי לימוד שונות לגמרי, מעין קווים מקבילים.

  65. על דמותה הנאצלת של מרים בספרות חז"ל

    ד"ר ברכי אליצור

    תאריך פרסום: תשע"ח | | שעה ו- 6 דקות

    בשיעור נעסוק בהיבט ייחודי המאפיין את מדרשי חז"ל העוסקים במרים. אנו מכירים לא מעט מדרשי חז"ל מהם עולה יחס שונה לדמות מקראית מההערכה הנלמדת מהפסוקים, בבחינת 'הזכאים במקרא וחייבים בספרות חז"ל' ולהפך. במקרה של מרים מדובר בתופעה חריגה הרבה יותר, שכן הדרשנים בונים סביב דמותה, ממד רחב, הקשור לתפקידה כמקדשת את מוסד הנישואין ומעודדת ילודה, אשר אחיזתו לפשט הכתובים רופפת למדי. בשיעור נעקוב אחר תהליך פיתוח דמותה של מרים במדרשי חז"ל, ונציע השערה המתמקדת בהיבטים היסטוריים של תקופת היווצרותן מבחינת מעמד הנשים, דמוגרפיה והפולמוס עם הנצרות.

  66. רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד

    יעל שלוסברג

    תאריך פרסום: תשעח | | 59 דקות

    השיעור יעסוק בתהילים ל"ד מתוך זוית הראיה של רבי ינאי המתקשה בהבנת הפשט של הפסוקים הידועים "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב / נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה...". נפתח בהיכרות עם דמותו של רבי ינאי כפי שהיא באה לידי ביטוי בויקרא רבה ולאחר מכן נעבור למדרש נוסף, המציג את הקושי שיש לרבי ינאי 'לפשוט את המקראות' בתהילים ל"ד. פגישה של רבי ינאי עם רוכל מציגה אופציה נוספת לקריאת הפרק. מתוך עיון במבנה הפרק ננסה להבין את האופן בו קרא רבי ינאי את הפרק ואת הפתרון המוצג ע"י הרוכל. 
     

  67. קריאות בספר משלי - פרד"ס בדמותה של 'אשת חיל'

    הרב אלקנה שרלו | 50 דקות

    בשיעור זה נעסוק בפרק האחרון של משלי, הפרק המפורסם - 'אשת חיל'. בשיעור נבקש לחשוף את הרבדים השונים הקיימים בכתוב, ארבעת רבדי הפרד"ס - פשט, רמז, דרש, סוד. 

  68. פשוטו של מקרא

    רבי יוסף קרא

  69. הביקורת על אבנר

    הרב מנשה וינר |

    אבנר היה דודו של שאול ועם זאת לא עצר בעדו מלפגוע בדוד אלא להיפך, לכל אורך הדרך מנע ממנו מלהסתכל באור חיובי על כוונותיו של דוד. זו המשמעות הפנימית של דברי חז"ל שדרשו שאבנר מת בעקבות בור וסירה.

  70. מדרש אגדה - התעלמות מקריאת הפסוקים?

    ד"ר יונתן פיינטוך

    תאריך פרסום: תשעט | |

    במבט ראשון נראים מדרשים רבים כמנותקים מהפסוקים ומקריאתם הפשוטה. האמנם כך?
    באמצעות לימוד מדרשים שונים נראה כי יש במדרשים הצעה לקריאה מיוחדת של הפסוקים שאמנם שונה מהקריאה שלנו, אך אינה מתעלמת מהם, ואינה מנותקת מהם.

  71. מה 'מסוכן' בפרשנות הפשט?

    פרופ' מאיר לוקשין

    תאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 9 דקות

    מה 'מסוכן' בפרשנות הפשט? במשך הדורות היו פרשני מקרא רבים שנרתעו מפרשנות הפשט או לכל הפחות הגבילו את השימוש בפרשנות הפשט. שיעור זה ישתדל להבין מה ראו על ככה.

  72. אגדות חז"ל כפרשנות לתנ"ך

    ד"ר עוזי פוקס

    תאריך פרסום: תשס"ח | | 59 דקות

    המצוי במדרשי חז"ל על התנ"ך יודע, שחז"ל מפליגים הרחק מעבר לפשטי המקראות, ולעתים בונים סיפורים שלמים שאין להם, לכאורה, שום עיגון בכתובים. בשיעור נעמוד על שתי סוגיות ממין זה, שבהם חז"ל מספרים מעשים הרחוקים מפשוטו של מקרא, וננסה להראות, שמעשים אלה נוגעים בעומק הפשט, ובשאלות היסוד של העניין התנ"כי. הסוגיה הראשונה משתמשת בפסוקים מתהילים ח' ומלמדת אותנו את עומק המזמור - מה שנראה כחיסרון בארץ ואצל בני האדם מתגלה דווקא כיתרון שגורם לה' לתת את 'הודו' עליהם. הסוגיה השניה מתייחסת לתחילת ספר שמואל ומלמדת אותנו שסיפור שמואל הוא מעין 'מרד' שבו שמואל הנער הלוי מחליף את עלי הכהן הזקן במשכן. 

  73. דמותו של יצחק אבינו

    הרב עזרא ביק | 30 דקות

    מה פשר דמותו הייחודית של יצחק? עיון במדרש מגלה כי ארוע העקידה הוא זה שמכתיב את דמותו. יצחק הושפע מן העובדה שאברהם מוכן היה להעלות אותו לעולה, ובעקבות כך הוא אינו מסוגל להפלות בין בניו. בנוסף, כאשר הועלה יצחק לעולה, הוא נהפך לדמות שמיימית אשר אינה מעורה בחיי העולם הזה, ומכאן חוסר פעילותו לאורך כל ימי חייו.

  74. מאבק יעקב והמלאך

    הרב חיים סבתו | 26 דקות

    כיצד יש להסביר את המאבק של יעקב עם המלאך? נראה שקשה לקבל תמונה שלמה על הפרשה מפרשנות פשט בלבד, זוהי פרשה מיוחדת שלא ניתן להסבירה רק על דרך אחת. למעשה המאבק הוא רמז למאבקים של האדם עם יצריו שבקרבו.

  75. להיות בן אדם

    הרב יהושע ויצמן | 33 דקות

    שלוש פרשנויות קיימות לפסוק "לא תעמוד על דם רעך" (טז): פשט, משנה וגמרא. נראה שכל פירוש בונה קומה מוסרית אחרת לאדם: אל תגיב כחיה, בטא את האנושיות שלך באופן חיובי, התעלה לרמה אלוקית יותר.

  76. לא ניתן דברי הימים אלא להידרש

    הרב מנשה וינר | 56 דקות

    בשיעור נעסוק בתפקידו של ספר היוחסין שבדברי הימים, ובתרומתו של דברי הימים ללימוד התורה שלנו. נדגים את השאלה ואת התשובה בשני עניינים מפרק ד', ונבין רעיון חשוב על שמות האנשים בתנ"ך.

  77. "אחור וקדם צרתני" - תהילים קלט בין פשט לדרש

    ד"ר יונתן פיינטוך

    תאריך פרסום: תשפב | | 55 דקות

    בתהלים קל"ט דוד מתאר תיאור מאד אישי ומפתיע - חוויה אנושית ודתית של רצון להסתתר מעיניו הבוחנות של ה', ולו לרגע קט. מדוע רוצה דוד לברוח? מה פשר החוויה המטלטלת שהוא מתאר בפרק? מה עשו עם הפסוקים האלה חז"ל במדרשים על בריאת האדם? - איך ראו דרכם את החוויה הקיומית האנושית? ומה הקשר בין הדרשות האלה של חז"ל על אדם הראשון לחוויה של דוד? על כל אלה נתבונן ושוחח בשיעור הזה.

  78. ירמיהו הנביא צאצא של רחב - קריאה בעקבות חז"ל

    ד"ר אילה פרידמן

    תאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות

    המדרש בגמרא קושר בין רחב ליהושע ולנביאים שונים שיצאו ממנה, מתוך עיון ייחודי האופייני לקריאות של חז"ל בפסוקי דברי הימים, עיון העוסק בזיהוי דמויות מפסוקי יחס סתומים עם סיפורי מקרא ידועים ומייצר תבנית חיים דומה למספר דמויות נוכריות שבאו במגע עם ישראל. בחזור בעקבות חז"ל לסיפורה של רחב ונבחן את דרכי העיון הפרשני של חז"ל ואת האנלוגיות שעשו חז"ל בין סיפור רחב לסיפורים אחרים במקרא, בדרך זו ננסה להבין את סיפור אחרית רחב וביתה. השיעור מקנה כלים לזיהוי דרכי הדרשה והלימוד של חז"ל בפסוקי המקרא.

  79. רב מובניות מכוונת בפירושי רש"י לתנ"ך

    פרופ' יהונתן יעקבס

    תאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות

    פרשני המקרא דגלו ברובם בעקרון רב המובנות שמשמעו פירושי פשט לצד פירושי דרש. בהרצאה המוצעת יתברר שבנוסף לפירושים הכפולים של פשט ודרש, רש"י פירש פסוקים רבים בשני פירושי פשט, כאשר הוא סבור שהמקרא עצמו מתכוון לרמוז לפירוש הפשט הכפול.

  80. פשט, דרש ומה שבניהם

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

    תאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות

    שאלת היחס בין פשט לדרש עתיקה כימות עולם. נבחן כמה פרשיות מקראיות בהן קווי הגבול בין פשט לדרש מעומעמים. בעזרת פרשיות אלו ננסה להגדיר מחדש את המושגים הללו כמושגים שנמצאים בתהליך של השתנות מתמדת התלויים בזמן, בהקשר הפרשייה, ובעמדה המקדימה של אותו פרשן שמפרש אותה.