פשט ודרש בשיר השירים

"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה..." (שיר השירים א', א) 

"אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי" (תהלים ס"ב, יב),

מקרא אחד יוצא לכמה טעמים

וסוף דבר אין לך מקרא יוצא מידי פשוטו ומשמעו.

ואף על פי שדברו הנביאים דבריהם בדוגמא, צריך ליישב הדוגמא על אופניה ועל סדרה, כמו שהמקראות סדורים זה אחר זה.

וראיתי לספר הזה כמה מדרשי אגדה יש סודרים כל הספר הזה במדרש אחד, ויש מפוזרים בכמה מדרשי אגדה מקראות לבדם ואינם מתיישבים על לשון המקרא וסדר המקראות,

ואמרתי בלבי לתפוש משמעות המקרא ליישב ביאורם על סדרם

והמדרשות מרבותינו אקבעם מדרש ומדרש איש איש במקומו.

ואומר אני, שראה שלמה ברוח הקדש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן, ולהתאונן בגלות זה על כבודם הראשון, ולזכור חבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל העמים, לאמר: "אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה" (הושע ב', ט) ויזכרו את חסדיו ואת מעלם אשר מעלו ואת הטובות אשר אמר לתת להם באחרית הימים.

ויסד ספר הזה ברוח הקדש בלשון אשה צרורה אלמנות חיות, משתוקקת על בעלה מתרפקת על דודה, מזכרת אהבת נעורים אליו, ומודה על פשעה.

אף דודה צר לו בצרתה, ומזכיר חסדי נעוריה ונוי יופיה וכשרון פעליה בהם נקשר עמה באהבה עזה,

להודיעם כי לא מלבו ענה ולא שילוחיה שילוחין,

כי עוד היא אשתו והוא אישה והוא עתיד לשוב אליה.

רש"י - ר' שלמה יצחקי. גדול פרשני המקרא והתלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040-1105. הקים ישיבה בטרואה, בה עסקו לא רק בלימוד תלמוד אלא גם בלימוד מקרא. מצאצאיו: רשב"ם; רבנו תם; ר' יצחק הזקן מבעלי התוספות.