מה בין משלי ג' ודברים י"א? וכיצד הפסוק "וקשרתם אותם לאות על ידכם..." בדברים מתפרש מחדש לאור פסוק דומה במשלי?
ישנן הקבלות רבות בין פרקנו ובין פרק י"א בספר דברים:
| משלי ג' | דברים י"א |
|
בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ: |
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה... וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' |
|
קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ |
וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם |
| בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ | לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ |
| כַּבֵּד אֶתְ ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית, כָּל תְּבוּאָתֶךָ | עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה |
| וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ | וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ |
| מוּסַר ה' | מוּסַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם |
| וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ | וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָה |
מעבר לביטוי "מוסר ה'" שנזכר רק בשני הפרקים האלו בלבד, אחת ההקבלות שיש להן אולי השלכות פרשניות היא בין הפסוק "קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך" ובין הפסוק "וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם".
הפירוש הפשוט של הפסוק "קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך" הינו כפי שפירש רלב"ג: "כתבם על לוח לבך - רוצה לומר, שיהיה ענינם מצוייר בלבך תמיד". כך למעשה אפשר להבין כי יתכן והכתוב שבספר דברים לא בהכרח מתכוון למצוות תפילין כפי שרגילים לפרש, אלא לאמירה כללית שהדברים צריכים להיות קרובים לאדם. כך למעשה פירש רשב"ם בדברים: "לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך, כעין 'שימני כחותם על לבך' (שיר השירים ח', ו)". אין הרשב"ם מנסה לומר שמצוות תפילין אינה מהתורה חלילה, אלא שברמת פרשנות הפשט אין הפסוק מתאר בהכרח תפילין אלא שהדברים יהיו "לזכרון תמיד". הפסוק מפרקנו מחזק את ההנחה של הרשב"ם, שהרי לא סביר שפרקנו עוסק במצוות תפילין אלא באמירה המטאפורית לגבי זכרון הדברים וקרבתם אל לבבנו, והכול כדי לשמור את התורה.