גלות - תחושת יאוש

נמצאו 3 תוצאות חיפוש

  1. בין "נחמו" להפטרת עקב

    הרב משה ליכטנשטיין

    בהפטרת עקב, טענותיו של העם באות בעקבות אורך הגלות ותחושת הסתר פנים. עיקר הנחמה בהפטרתנו זו היא בהדגשת קיומן של מגוון מערכות יחסים יציבות בין ישראל לקב"ה: א. יחסים של הורים - ילדים. ב.עם ישראל הוא אוצרו היקר של הקב"ה ג. עם ישראל הוא כמו גרושה והקב"ה ממשיך לשמור לה אמונים. במחצית השניה הנביא טוען שה' מוכן לגאולה והעם הוא זה שאיננו מוכן. יש בכך מענה על טענת השכחה האלוקית, ודרישה מהעם להתכונן לגאולה.

  2. הפטרת כי תצא

    רני עקרה

    הרב משה ליכטנשטיין

    עיקרה של נבואת "רני עקרה" באה להתמודד עם היאוש וחוסר התקווה לעתיד, הנולדים במציאות של גלות. הכלי לכך הוא המטאפורה של העקרות. אפילו כשיש רווחה בהווה אין זה מקל על הצער של התחושה שאין להם עתיד כעם. הנחמה היא בהפיכת העתיד הטוב למוחשי. בהפטרה יש גם הבטחה שהברית והחסד המובטחים על ידי ה' ישארו בתוקף ולא יבוא מהפך לרעה.

  3. גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק ו

    מזמור ע"ד - על גבול הייאוש

    ד"ר יושי פרג'ון | 46 דקות

    בתחילת השיעור נציג את הגישות הקודמות שמנינו לחורבן: 1. החורבן בא בשל האויבים. 2. החורבן בא בשל חטאי ישראל. 3. ישראל חטאו אך החורבן בא בשל הפרת הברית על ידי ה'. 4. הכחשת החטא והאשמת ה' בחורבן. לאחר מכן, נתחיל ללמוד את מזמור ע"ד. נראה שהמשורר מיואש מההווה הקשה - ה' עזב אותנו ואפילו נביא לא נמצא איתנו. בהמשך הוא מדבר על ישועת ה' וגבורתו בעבר ומתוך כך מבקש שה' לא ישכח אותם לנצח וישוב לגאלם, אך גם בתוך הבקשה לעתיד שיש בה תקווה - נכנס היאוש - המשורר יודע שה' יכול לעשות גבורות והוא מבקש שישוב לגאלם אך הוא כל הזמן חוזר לתחושתו בהווה שבו הם עזובים לגמרי ואין עוד תקווה.