פרופ' ישראל רוזנסון
נמצאו 27 תוצאות חיפוש
לפתח חטאת רבץ
פרופ' ישראל רוזנסוןקיצורו המופלג של סיפור קין והבל וסגנונו הפשוט מחייבים התבוננות מעמיקה בכל מלה ומושג, וזאת בשני פנים: הראשון - קשור לאדמה - זו נזכרת בפרשה פעמים רבות, ויש טעם לעמוד על מקומה כמייצגת אורחות חיים והשקפות עולם ; השני - הצד הפסיכולוגי. למרות שמדובר על דור שני בלבד עלי אדמות, הדמויות מתוארות בצורה אנושית. תיאור זה יוצר תחושה ברורה, שאין מדובר כאן רק על שלב בתולדות האדם והעולם, אלא על בעית נצחיות. עניינו של מאמר זה למצוא את הקשר בין שני פנים אלו ולהציגם כמערכת כוללת המשקפת את עמדת התורה בסוגיה מוסרית זו.
התנינים הגדולים ובעיית האבולוציה
פרופ' ישראל רוזנסוןבמאמר נעסוק בשני עניינים הקשורים לתיאורי בריאת עולם החי בפרשת בראשית. הראשון - הבנת טעם אזכורם ומשמעותם של התנינים הגדולים שנבראו ביום החמישי, ובעקבותיו - דיון בבעיית האוולוציה. למעשה כרוכה בכך השאלה הכללית, עד כמה מודגשים בסיפור הבריאה פרטים ועובדות, ואם נרצה, תיאורים מדעיים, לעומת עקרונות חינוכיים- מוסריים המשתלבים בתמונת העולם של היהדות.
בריאה והשגחה - להבנת פרק ב' בספר בראשית
פרופ' ישראל רוזנסוןבסקירה שטחית של נושאי הפרק והסדר שבו הם ערוכים עולות תמיהות רבות, הכרוכות בשאלות פרשניות עתיקות יומין. כך למשל, קשה לראות סיבה לחזרה על תיאורי בריאה, ואם יש צורך בחזרה, מדוע רק על חלק מסוים, ומדוע הם משובצים בַּפּרק דווקא בסדר זה? מדוע נקטעת פרשת יצירת האישה על ידי פרשת קריאת השמות? ועוד. נערוך דיון קצר בכל קטע תוך ניסיון להראות כיצד הוא מתקשר לשכניו ומשתלב בתמונה הכללית של הפרק, וננסה להבין מה המסר של הבאת הדברים בסדר זה.
השגחה על ישראל והשגחה על הגויים
פרופ' ישראל רוזנסוןכיצד מתאר ירמיהו את הנהגת ההיסטוריה של הקב"ה, הכוללת את עם ישראל (הראוי להשגחה מיוחדת) וגם את הגויים בעולם כולו? בתקופת ירמיהו שאלה זו מתעצמת בגלל הסיבוך הפוליטי. נעיין בפרק כה, וננסה להבין את התואר שקיבל ירמיהו עם הקדשתו: "נביא לגויים".
סיפור יהוא ושאלת המסר הכפול
פרופ' ישראל רוזנסוןמהי עמדת הכתוב ביחס למעשיו של יהוא בעת עלייתו לכס המלוכה ותחילת התבססותו בה? בצד המסר הגלוי והשקוף יש בכתוב גם מסר נסתר שעוצמתו עזה ורבת תוקף לא פחות מן המסר הגלוי: אמנם יהוא מילא אחר דבר ה' להרוג את בית אחאב, אך רמזי הכתוב הלשוניים והסגנוניים מקפלים בתוכם ביקורת כנגד יהוא.
קושר או 'מלך עם ה''? יהוא מול דוד
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תש"ס |
במאמר נוסף אודות דמותו של יהוא, משווה פרופ' רוזנסון בין תהליך משיחתו והתמנותו של יהוא למלך ובין תהליך זה אצל דוד. השוואה זו מלמדת, לטענתו, על אופיו הבעייתי של יהוא הממהר לתפוס את המלוכה תוך כדי מלחמה ולהלחם בבני עמו על מנת לחזק את מעמדו.
יהוא מלך על ישראל? - תשובה לאראל סגל
תגובות והערות
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשס"ב |
פרופ' רוזנסון עונה בקצרה לאראל סגל וטוען כי אופן קריאת הטקסט השונה כל כך אינו מאפשר ויכוח פורה.
ממחלה להמלכה - עיון בפרק א' במלכים
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשס"ד |
במאמר זה עוסק פרופ' רוזנסון בסיפור מחלתו של דוד וניסיון ההמלכה של אדניה. לאחר שטוען שמחלתו של דוד ממשיכה את סדרת העונשים של דוד בעקבות חטא דוד ובת שבע, הוא קובע, באשר להמלכת אדניה ושתיקתו של דוד, שלמרות השבועה, דוד לא היה באמת מעוניין בשלמה כיורשו ומערכת יחסיו עם בת שבע הייתה קרירה. דווקא ה' אהבו אך לא דוד שבאמת העדיף את אדניה. זו הסיבה שנתן ובת שבע היו צריכים לשכנע את דוד להמליך את שלמה.
נבואת יחזקאל- לדורו ולדורות
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשסד | |
כמה וכמה נבואות מיחזקאל מעוצבות בצורה יוצאת דופן. המשלים, הססמאות והדימויים שביחזקאל יוצרים תחושה שיחזקאל לא דיבר רק לדורו, אלא גם לדורות רבים אחריו. נבין מה המסרים לדורו של יחזקאל, ובמה הם שונים במסרים לדורנו?
יחזקאל וקריסת השפה הנבואית
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשסה | |
כיצד נביא אמור להעביר את מסריו אל העם? יחזקאל משתמש הרבה בדימויים ובסמלים בנבואותיו, ובשיעור נבין כי השימוש במשלים וסמלים קשורה לנקודת הזמן שיחזקאל מנבא ולקהל, שמעדיף לא לשמוע
המשמעות החברתית של "מגיעי בית בבית"
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשסו | |
מהו בית? מדוע ישעיהו יוצא נגד אלו ש"מגיעי בית בבית"? ננסה להבין את החשיבות של הבית והנחלה לאדם גם בעזרת סיפור כרם נבות, ומה הפער בין התפיסה החיובית כלפי הבית והנחלה ובין התפיסה שישעיהו יוצא נגדה.
נביאים שניבאו באותו הפרק - בין חולדה לירמיהו
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 4 דקות
כאשר יאשיהו מוצא את ספר התורה בבית ה' הוא פונה לחולדה. ירמיהו, נביא בן אותה התקופה לא נזכר בסיפור זה. בשיעור ננסה לעמוד על האופי של ירמיהו וחולדה ולפי זה להבין מדוע יאשיהו לא פונה לירמיהו במעמד מציאת הספר. השיעור עוסק בסיפור מספר מלכים, המופיע גם בדברי הימים.
נבואות השקר במקרא
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשסז | |
מה יש בנבואות השקר? מי הם נביאי השקר? כיצד ניתן לזהות נבואות שקריות? שאלות אלו ואחרות עולות מתוך נבואות השקר שבמקרא. בשיעור נסקור כמה נבואות כאלה ונעמוד על מהות נבואות השקר
היסטוריה, ספרות ורוח הקודש במגילת אסתר
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשנז |
נעמוד על המתח הקיים בין תיאור ספרותי לתיאור היסטורי - מתח הבא לידי ביטוי ברור במגילה - וננסה לראות בסיפור המגילה התייחסות על-היסטורית כלפי בעיית ישראל והעמים וכלפי רעיון מלכות בשר ודם
נשים בספר שופטים
פרופ' ישראל רוזנסוןחלום המדיני
פרופ' ישראל רוזנסוןמדוע נכפה התפקיד על שמשון?
פרופ' ישראל רוזנסוןיהוא מול דוד
פרופ' ישראל רוזנסון"וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי" - על אחד מפניה של תשובת ה' בספר איוב
פרופ' ישראל רוזנסוןנעיין במענה ה' לאיוב, ובמילה "חוק" בפרק ל"ח, וננסה להבין מהי התשובה של ה' לאיוב. נראה שבסופו של דבר, איוב למד שיש חוקיות בעולמנו ואפשר ללמדה בעזרת החכמה, אךעדיין נשמר הפער האינסופי בין האל לאדם.
מגילת אסתר כמשל לחיים בגלות
פרופ' ישראל רוזנסוןמשל וחידה בספר דניאל
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשס"ו | | שעה ו- 3 דקות
בפרקנו דניאל מספר בפני המלך בדרך משל על מה שיקרה למלכות יוון. אולם, דניאל איננו מספר למלך מהו הנמשל - מי הם מלכי יוון העתידים. מדוע? בשיעור נציע שהסיבה לכך היא שדניאל איננו ספר נבואה אלא ספר חכמה, ודבריו אינם מנבאים את העתיד המדויק אלא הם דברי חכמה המתארים את המציאות ההסטורית החוזרת על עצמה בתבנית קבועה.
החידה של ספר דניאל
פרופ' ישראל רוזנסוןעל בריאה ואבולוציה
פרופ' ישראל רוזנסוןגבולות הדעת והמדע
פרופ' ישראל רוזנסוןעונש ולא נקמה
פרופ' ישראל רוזנסוןעיון חוזר בסיפור שמשון - עד כמה ניתן לעטות דמות מקראית בלבוש הסמליות
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תש"ע | |
קשה להגדיר את דמותו של שמשון ולכן כדי להבין בצורה טובה יותר מיהו שמשון אנו נזקקים למרחב של הסמליות. מעבר לרצף האירועים בסיפורי שמשון ניתן למצוא סמלים שונים כמו הנזירות, האהבה לנשים ועוד סמלים המביעים רובד עמוק יותר על דמותו של שמשון.
המלכות הפרסית במקרא - בין מלאכי לאסתר
פרופ' ישראל רוזנסוןתאריך פרסום: תשס"ד | |
בשיעור נערוך השוואה בין ספר אסתר לספר מלאכי, ספרים שונים מאוד אך עם נקודה משמעותית משותפת. נדבר על רעיון האוניברסליות בשני הספרים. עד כמה אנו רוצים להיות נציגיה של היהדות לגויים או שמא אנו מעדיפים להסתגר בתוך עצמינו?