חלום המדיני

פעם אחר פעם בסיפורנו עדים אנו לחששו של גדעון מפני הבאות, אלא שהפעם לא הוא מבקש חיזוק ואות, אלא ה' הוא הפונה אליו ומנחה אותו לרדת למחנה המדייני ולהאזין לדברים שנאמרים שם. גדעון מאזין לחלום שמספר 'איש לרעהו': "...וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן וַיָּבֹא עַד הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה וְנָפַל הָאֹהֶל" (יג). החלום המצויר בצורה חידתית, כדרכם של חלומות רבים במקרא, זכה לפיענוח מידָי על ידי הרֵע: "אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ אֶת מִדְיָן וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה" (יד).

החלום ופתרונו מאפשרים להציץ אל המתחולל במחנה, ליתר דיוק אל לבבות הלוחמים, ומסתבר כי המדיינים לא זכו לביטחון עצמי מופלג. גם מבלי להיכנס לדרך המדויקת שבה יש לנתח את החלום, עצם הפיתרון ואולי גם מהירות הפיתרון מלמדים על חששות. אפשר, אף כי קשה להוכיח זאת אל נכון, כי דבר הגיוס רחב ההיקף של גדעון והגרעין המצומצם שנטל בו חלק בפועל היה ידוע למדיינים שלא הבינו את פשר המהלך הזה והדברים עוררו בלבם מורא ופחד. נמצאנו למדים, כי בעקיפין גם היראים והחרדים תרמו בעצם בואם, הגם שלשעה היה, לזרוע מורך בלב המדיינים.

כל זה מנקודת הראות של המדיינים. מנקודת המבט של הקורא יש משמעות גם לתוכן החלום, וכאן נודעת חשיבות רבה מאוד לפרטים ולפוטנציאל הסמלי הגלום בהם. זוהי כמדומה סמליות פשוטה מאוד, המתאימה יפה ליסודות אחרים בסיפורנו. 'צליל' הנו כנראה כיכר וזה משתלב בסמליות המאפיינת את יחסי ישראל ונוודי מדין, המזכירה מאוד את אות הגורן. הגורן ולחם השעורים נלקחו מן ההווי החקלאי, 'גיזת הצמר' ו'האוהל' שאובים מעולם אנשי המקנה. ירידת הטל והתהפכות האוהל על ידי הלחם מסמלים את הניצחון על הנוודים.

נערך על ידי צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'שפוט השופטים - עיונים פרשניים בספר שופטים', בהוצאת מכללת הרצוג