גבולות הדעת והמדע

"וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה" (יט-כ)

מה מסתתר מאחורי קריאת השמות?

למעשה מתואר כאן 'מדע'. שֵם הנּו תיאור תמציתי של האובייקט המתואר. קריאת השמות נעשית מן הסתם לפי כללים שהאדם קבע ולפי התאמה לתכונות. בפעם הראשונה בספר בראשית מתוארת כאן התמודדות של האדם עם הטבע, וזו אחת ההתייחסויות היחידות של התורה לנושא זה. מתוארת כאן יכולת התיאור של הטבע בידי האדם.

לתיאור זה צריך להוסיף שתי הסתייגויות עקרוניות בעלות חשיבות פילוסופית וחשיבות דתית עקרונית, לא רק להבנת פרק ב' אלא גם לחיי האדם בכלל. נשים לב שבתיאור זה בפרקנו הקב"ה מביא את בעלי החיים, המסמלים כאן את הטבע כולו, לשדה התצפית של האדם. זוהי מגבלה של האדם בכל הקשור להבנת הטבע, היות ואנו צופים לצורך המדע באותו חלק של הטבע שהקב"ה מעוניין שיגיע לתחום תצפיותינו. האדם אינו חולש אף פעם על כל הטבע, וראייתו אינה מקפת את כולו. כלום יש מגבלה גדולה מזו?

למרות שרכישת הידע על העולם הנה בהחלט בתחום בחירתו החופשית של האדם, יש מעורבות א-לוהית גדולה בכל הקשור למהות הידע שיובא לידי האדם ולשאלה באלו נסיבות יובא.

נקודה שנייה, עקרונית לא פחות, קשורה לניתוח טיבה של אותה התייחסות אינטלקטואלית לטבע, שביטוייה בכתוב הנו קריאת השמות. אין למדע אלא מה שעיניו, או מכשיריו, רואים, והוא מוגבל למציאות הנתונה כפי שהיא. הנה, אם כן יש משום הגבלה בהעמדת יכולתו האינטלקטואלית של האדם, אך ורק על תיאור העובדות. ויש ערך חינוכי רב בהצגת עקרונות אלו בפני האדם הנוטה באופן אינטואיטיבי לסמוך על שכלו בפתרון כל בעיה. זאת ועוד, מסתבר שהתיאור המדעי הנו סובייקטיבי ביסודו. זה נכון כמובן, לגבי מתן שמות לבעלי חיים כפי שעולה מפשוטה של הפרשה, אך זה נכון מבחינה מסוימת גם כשהתיאור מתיימר להיות מדעי טהור. כך למשל הפילוסוף עמנואל קנט טען שכל תיאור של המציאות הנו בסופו של דבר סובייקטיבי, והכרתו של המתאר משתתפת באופן פעיל בעיצוב המתואר.

ייתכן, שקטע זה של קריאת השמות מהווה מעין השלמה לאיסור על עץ הדעת, בו אנו למדים שהדעת יכולה גם להזיק. בפרשת קריאת השמות באה השלמה על דרך ההסבר בדבר הדעת המותרת לאדם, והסבר גבולותיה ומגבלותיה.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת מגדים