על בריאה ואבולוציה

בסיפור הבריאה, למרות קיצורו ופשטותו, התאמצה התורה להחדיר דרך הפרטים מסרים חינוכיים מהותיים. אופן כזה של תיאור פוגע כמובן מאוד בתיאור המדעי של התהליך, אך השגת המידע יכולה להיעשות על ידי האדם בכליו הוא, ואין הוא זקוק להדרכה א-לוהית מיוחדת בכך, מה שאין כן בענייני חינוך ומוסר. אחד המסרים החשובים של סיפור הבריאה הינו ההדגשה שכל כוחות הטבע ואיתניו נבראו על ידי הקב"ה על פי תוכניתו ומטרותיו.

אחת השאלות העולות למקרא סיפור בריאת העולם היא האם האבולוציה אפשרית או לא, ואם היא אפשרית אפילו במישור הטכני, מדוע נפקד מקומה בסיפור הבריאה בספר בראשית.

מתוך עיון בלשונות הבריאה השונים בפרשת בראשית, ניתן לראות שמול תיאורים ישירים - כמו "ברא אלהים" (א), "ויברא אלהים" (כא), ישנם גם ביטויים כמו - "תדשא הארץ" (יא), "ישרצו המים" (כ), "תוצא הארץ" (כד), כשפעולות אלו נעשות לפי הוראת הקב"ה כמובן. צריך אם כן להבחין בין משפטים פשוטים שנושאם הישיר הינו הקב"ה ומדובר בהם בבריאה תוך שימוש בפועל 'ברא', לבין משפטים שבהם הארץ או המים מקבלים הוראה להוציא דבר מה, וזו בריאה עקיפה. ברור שהמים והארץ קיימו את רצון קונם, אך מאחר וחובת העשייה כאן מוטלת על מהות חומרית, היא מבצעת זאת בצורה חומרית. לאמור, בתהליכים המוכרים של חוקי הטבע. ייתכן אפוא שביטויים אלו מלמדים על תהליכים טבעיים שהתחוללו על פי הוראת הקב"ה, והובילו ליצירת מהויות חדשות, עד שנתקבלה התוצאה הסופית. בתוך תהליכים אלו יכולה להיכלל באופן עקרוני גם האבולוציה.

למרות זאת, התורה לא נתנה אישור לפרטים העובדתיים של האבולוציה להיכנס לעולם הרעיוני של פרשת בראשית. מסתבר שיש כאן מסר חשוב עבור האדם שיכיר בשלמותה של הבריאה, שהרי קבלת האבולוציה כפשוטה והעתקתה למישור הרעיוני עלולות להוביל לאימוץ התפיסה בדבר שינויים המתרחשים בלי שיהיו כפופים לתכנית הא-לוהית, ובכך להעיד שהמפעל הראשוני לא היה מושלם. תחושה זו של חוסר שלמות במפעל עלולה לעבור גם למי שברא את המפעל, על כל מה שמשתמע מכך מבחינה דתית. יתרה מזו, תחושת חוסר השלמות עלולה לדחוף את האדם לבצע תיקונים בבריאה מדעתו, שלאמתו של דבר אין בהם אלא לקלקל. אחת התוצאות החמורות של תיאורית האבולוציה היתה תורת הגזע.

לקריאת מאמר נוסף בנושא האבולוציה ובריאת העולם, מאת ד"ר משה רענן

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת מגדים