בפסוקים המספרים על ביאתו של יתרו למחנה ישראל, הנמצא במדבר, מנומקת לנו סיבת בואו כך: "וישמע יתרו… כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" (א). כלומר, בראותו את עשרת המכות, יציאת מצרים וקריעת ים סוף החליט יתרו לבוא ולהצטרף למחנה ישראל. אם כן, מדוע הצטרף יתרו לישראל רק כעת? מדוע לא עשה זאת מיד לאחר קריעת ים סוף?
האבן עזרא מציע (פסוק א') שהתורה הצמידה במכוון את סיפור הגעת יתרו למלחמת עמלק, ולמעשה מטרתה היתה להשוות בין השניים.
עמלק, בראותו את כל ניסי יציאת מצרים, בחר לבוא ולהילחם בבני ישראל. הוא סירב לראות בניסים אלו את שלטונו של הקדוש ברוך הוא, וניסה "לקרר את האמבטיה הרותחת".
לעומתו, רוצה התורה להאדיר את מעשהו של יתרו, שהיה נאמן לאמת, ובראותו את מעשי יציאת מצרים ואת גבורת ה', בחר לעזוב את המקום הנוח שלו ככהן מדין בקרב עמו, ולבוא למדבר השומם רק כדי להתחבר לעם שאלוקיו אלוקי אמת, וכדי להיות נאמן לו ולעמו.
נוסף לכך, חידושי הרי"ם מציע (פסוק א') שדווקא מעשה מלחמת עמלק הוא שגרם ליתרו לנסות להתקרב לעם ישראל. עד כה חשש יתרו שאולי הוא אינו ראוי להצטרף לעם ישראל, אולי עדיין אינו כשר וטהור מספיק להתגייר. כעת רואה יתרו שאף העם הקדוש, שבקריעת הים חזה בכבוד ה' כפי שלא זכו הנביאים (כדברי רש"י, שמות ט"ו, ב), נאלץ להתמודד במלחמה מול עמלק, המייצג את היצר הרע.
כלומר, מדרגתם של עם ישראל אינה מכוח עצמם, שאין להם כלל מלחמות וקשיים (פנימיים וחיצוניים כאחד), אלא מכוח ה' המסייע בעדם.
על כן, דווקא לאחר המלחמה בעמלק, מציגה התורה את יתרו הבא להצטרף אל עם ישראל, ועל כן מכאן ואילך לא יקרא יתרו "כהן מדין" אלא רק "חותן משה".
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנך, המהווה בית ללימוד תנך בידי הנוער
