במהלך כריתת הברית בסיני שולח משה את נערי בני ישראל להקריב קרבנות:
"וַיִּשְׁלַח אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים" (ה)
חז"ל במסכת חגיגה (ו, ע"א) מביאים את דעת בית הלל באשר לזיהוי העולות שהקריבו נערי בני ישראל:
"... עולה שהקריבו בני ישראל במדבר עולת תמיד הואי".
קשה להבין את האמירה של בית הלל. הרי המשכן טרם נבנה, ועל כן נראה שלא היה עדיין כל חיוב או הרגל להקריב עולה בכל יום. אם כך, מה המשמעות של הקרבת קרבן "תמיד" במעמד זה?
הקרבנות מגלמים את המושג "עבודת ה'". רוב הקרבנות מובאים בהקשר של אירועים מסויימים במרוצת החיים. יש המובאים במקרה של חטא; אחרים מובאים כאשר מרגיש האדם צורך מיוחד להודות לקב"ה; אחרים מובאים בחגים ומועדים הקבועים בלוח השנה. הקשר שבין הקרבן והאירוע מעניק לקרבן את משמעותו הקיומית.
אולם, התפישה האמיתית יותר של "עבודת ה'" מנותקת מכל זיקה לגלגולי חיי האדם.
אנחנו עשויים להרגיש צורך להודות לה' בעקבות הישג או התפתחות משמחת, אך האמת היא שאנחנו אסירי תודה לבוראנו בכל עת ובכל שעה, גם כאשר איננו מרגישים בכך. חסדו תמיד איתנו במלוא העוצמה, והתנודות במודעותנו והכרתנו אינן אלא חולשה אנושית. התורה נוהגת וותרנות כלפי חסרונותינו כבני אדם, ומאפשרת לנו לבטא את הרגשותינו באופנים שונים בזמנים שונים. אבל מן הדין, חיוב ההודאה, ועבודת ה' בכלל, הוא מוחלט, תמידי ובלתי-משתנה.
אמת בסיסית זו מבוטאת על ידי קרבן התמיד. עולה זו מייצגת את הכרתנו בעיקרון שאלמלא חולשתנו, היה עלינו להודות לה' בכל עת בצורה אחידה. לכן כל קרבן אחר חייב להיכנס למסגרת התמידים, כי אחרת הוא ייצור רושם מוטעה, שמחוייבותנו כלפי הקב"ה משתנה בהתאם לגלגולי החיים.
מכאן נבין גם את תפקידו של קרבן התמיד דווקא בסוף פרשת משפטים: מעמד כריתת הברית הוא כולו מיוחד וחגיגי. יש בו גם התגלות שהיא מדהימה ומסתורית כאחת - "ויראו את אלקי ישראל" (י).
כבכל אירוע חגיגי, קרבן השלמים ממלא תפקיד חשוב - אותו קרבן שייעדה ההלכה לצורכי שמחה וחגיגה.
אולם בני ישראל הבינו שאם קרבן חגיגי כזה בא לבדו, הוא נושא בחובו קושיה סמויה, אפילו קטרוג: 'ומה יום מיומיים? וכי אין צורך לעבוד את ה' גם כאשר אין הוא מתגלה?' כדי לענות על השאלה זו, היה צורך שקרבן השלמים ילווה על ידי עולת התמיד, שבה מקופלת ההכרה במציאות המוחלטת והנצחית, המתגלה בחוויתנו הממשית רק לעיתים מזומנות.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון