"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות י"ג, יט)
לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) שמות פרשת בשלח פרק יג סימן יט
ויקח משה את עצמות יוסף -
"חכם לב יקח מצות" (משלי י', ח) זה משה רבינו,
שכל העם היו עוסקין בבזה, ומשה עסק בעצמות יוסף,
ומנין היה יודע היכן קבור?
אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור,
אמרה לו: ארון של מתכת עשו לו מצריים ושקעוהו בתוך נילוס.
בא משה ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו ואמר:
יוסף הגיעה שבועה שנשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו,
ועתה אם אתה מראה עצמך מוטב, ואם לאו נקיים אנחנו משבועתך.
מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה...
בוא וראה כמה גדול כח המצוה.
שהרי מרים המתינה לו למשה שעה אחת, דכתיב: "ותתצב אחותו מרחוק" (שמות ב', ד),
וכל ישראל והארון והכהנים והלוים המתינו לה שבעת ימים, שנאמר: "והעם לא נסע עד האסף מרים" (במדבר י"ב, טו).
יוסף זכה לקבור אביו שאין באחיו גדול ממנו, שנאמר: "ויעל יוסף לקבור את אביו" (בראשית נ', ז),
לפיכך זכה ולא נתעסק בו אלא משה רבינו שאין בישראל גדול ממנו, שנאמר: "ויקח משה את עצמות יוסף" (שמות י"ג, יט).
עוד בנושא קבורת יוסף ראו את פירוש הכלי יקר
לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) - לקח טוב הוא ילקוט מדרשי שחיבר ר' טוביה בן אליעזר במאה ה-11 ביוון. הילקוט מרכז מדרשי חז"ל בהלכה ובאגדה לפי סדר הפסוקים לחמשת חומשי התורה והמגילות וכן פירושים של מחבר הילקוט על דרך הפשט והדרש. בדפוס הראשון של הילקוט, ובעקבותיו, הוא כונה בטעות בשם "פסיקתא זוטרתא". הדרשות בילקוט מעובדות ומתורגמות מארמית, יוונית ולטינית לעברית. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)