מי פה הרשע?
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון
מה עושים עם העץ הזה?
"בֶּן אָדָם מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי" (ב-ג).
חפצי העץ נמנים עם החומרים האורגנים שבאופן רגיל לא שורדים באקלים הים תיכוני ועל כן נמצאים בחפירה ארכאולוגית לעיתים רחוקות בלבד. את חפצי העץ ניתן למצוא באזורים יבשים כמו במדבר יהודה, הנגב והערבה או בסביבה אן-אירובית כמו בסביבה מימית או בוצית שבהן כמות המפרקים (אורגניזמים, פטריות וחרקים) הניזונים מהעץ קטנה. לעתים קרובות יותר מוצאים בחפירה עצים מפוחמים שבעקבות השריפה הצליחו להשתמר.
על אף הממצאים המעטים, העץ היה חומר גלם זמין וזול שהיה בשימוש שכיח בעולם הקדום. פירות העץ שימשו למאכל, סיביו שימשו לעתים ללבוש, ענפיו שימשו לחומר בעירה ולהסקה אשר העניקה לאדם חום ואור. עצתו של העץ שימשה כחומר גלם לבנייה ולייצור כלים, ביניהם: רהיטים, כלי תחבורה, כלי נשק, כלי בית, כלי מלאכה, נגינה, חפצי נוי ועוד.
בחירת חומר הגלם לחרושת העץ הצריכה ידע רב והיכרות עם תכונות העץ כמו מידת חוזקו, גמישותו והתאמת התכונות האנטומיות שלו לשימוש הכלי. דומה שהאדם בתקופות הקדומות הכיר היטב את הצמחייה הסובבת אותו ועל כן במשל יחזקאל היה ברור לכל כי יתרון הגפן נתון בפירותיה ולא בשימוש בעצה שלה לעשיית כלים שכן ענפיה אינם חזקים מספיק.
כלי העץ המתוארכים לתקופת בית ראשון מעטים וכוללים בעיקר שרידי מפוחמים וזרעים. יחד עם זאת נמצאו כלי עץ לא מעטים המתוארכים לתקופות אחרות המדגישים את חשיבות כלי העץ בחיי היום יום בעבר.
יחכלי העץ הקדומים ביותר בארץ נמצאו במערת מורבעאת שבמדבר יהודה, שם נמצא מסרק עץ המתוארך לפני 12,000 שנה והוא קשור ככל הנראה למלאכת האריגה. במערת הלוחם הסמוכה לירחו נמצאו חפצי עץ רבים המתוארכים לתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6000 שנה), ביניהם קערת עץ, מקל הליכה וקשת. חפצים המתוארכים לתקופה הרומית נמצאו באזור מדבר יהודה באתרים מרכזיים כמו מצדה, ובמערות השונות כמו במערת האגרות. בעין גדי נמצאו כלי עץ רבים בהשתמרות טובה המתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית ובהם ארונות קבורה רבים העשויים עץ, קערות, צלחות, כלי תמרוקים ומסרקי עץ שהונחו לצד הנקבר.
בדיקת העצים בעין גדי גילתה שמגוון העצים שמהם הוכנו הכלים גדול וכולל בתוכו עצים שגדלו באזור עין גדי כמו פתילת המדבר, שיטה ואשל. עצים שהובאו מרחוק כמו קטלב, שיקמה ותאנה, ועצים שאינם גדלים באזורינו כמו אשכרוע וארז הלבנון, המעידים על קשרי מסחר ויבוא. מחקר של כלי העץ יכול לסייע בשחזור נופה של ארץ ישראל ומאפשר גם לזהות קשרי יבוא, מצב כלכלי, ויכולת טכנולוגית ועל כן חשיבותו למחקר התרבות החומרית בעולם הקדום גדולה.
כלי העץ שנמצאו בחפירות הארכאולוגיות שמורים כיום במחסן האורגני ברשות העתיקות בתנאי אקלים קבועים המתאימים לשימור חומר אורגני.
באדיבות אתר 929
El Netziv sobre Haazinu y Bereshit - El significado de "recto"
Hacia el comienzo de Parashat Haazinu, Moshé declara:
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
El Creador, perfecta es Su obra, ya que todas Sus sendas son justicia. Dios. de fidelidad, y no hay iniquidad, Justo y Recto es El. (32:4).
Rashbam e Ibn Ezra explican este versículo como una introducción a la descripción subsiguiente de las catástrofes que Dios traerá sobre Bnei Israel en respuesta a su traición. El poema de Haazinu establece desde el principio que todas las acciones del Todopoderoso son "intachables", que Él no trae castigo sin pecado, y que nunca se puede cuestionar la justicia del sistema de juicio de Dios. Incluso cuando ocurre una calamidad, debe saberse que "Él es justo y recto", que Él juzga al mundo y a sus habitantes con equidad.
El Netziv de Voloshin, en su famosa introducción al Sefer Bereshit, profundiza sobre este versículo en medio de su discusión sobre el término "yashar", o "recto". Él observa que los patriarcas son frecuentemente descritos con este adjetivo, y de hecho חז"לJazal ocasionalmente se refieren al Sefer Bereshit – que relata las historias de vida de los patriarcas – como "Sefer Hayashar" el libro recto. El Netziv explica que yashar denota una conducta interpersonal apropiada – integridad y respeto que uno muestra incluso hacia aquellos cuyo estilo de vida desaprueba. Abraham rezó a favor de la corrupta ciudad de Sedom, cuyos valores y conducta eran directamente opuestos a todo lo que él representaba, y Itzjak respondió con perdón al liderazgo de Guerar incluso después de que lo expulsaran de la ciudad. Los patriarcas eran yesharim rectos porque actuaban de manera digna y respetuosa incluso hacia aquellos a quienes tenían razones para rechazar.
En este versículo de Parashat Haazinu, sostiene el Netziv, Moshé anticipa la destrucción del Segundo Templo, una calamidad que Dios trajo sobre el pueblo judío a causa del odio infundado que mostraron unos hacia otros. El Netziv observa que la generación de la destrucción del Segundo Templo contenía muchos eruditos distinguidos y hombres que eran por lo demás tzadikim justos, pero que disputaban amargamente entre sí sobre cuestiones religiosas. Cada desacuerdo generaba inmediatamente acusaciones mutuas de herejía, y los talmidei jajamim en conflicto se trataban unos a otros con un odio despiadado. Moshé declara aquí que Dios es tzadik veyashar justos y recto, Él exige tanto piedad espiritual (tzadik) como modales respetuosos (yashar). Como escribe el Netziv: "Porque el Todopoderoso es 'recto' y no tolera a personas justas como estas; [Él los aprueba] solo si siguen el camino 'recto' también en lo que respecta a los modales, en lugar de [actuar con] tortuosidad, incluso si es en nombre del Cielo".
Cortesía de Yeshivat Har Etzion - www.etzion.org.il
Infografía y síntesis del capítulo, Yeshaiahu 33
El primer versículo que abre el capítulo se sostiene por sí solo y trata sobre un enemigo cuyo nombre no es mencionado. El profeta amenaza al enemigo diciendo que en el momento en que haya terminado de robar y de pagar por ello, recibirá su recompensa y también pagará “Cuando acabares de saquear, tú serás saqueado” (versículo 1).
Súplica y salvación (versículos 2-6)
El pueblo se dirige a Dios solicitando la salvación “Oh Dios, ten piedad de nosotros, a Tí esperamos” (versículo 2). Dios responde al ruego del pueblo “Y será recogido vuestro despojo, como la oruga recoge (la hierba); como corren de aquí para allá las langostas, así correrán los hombres sobre él” (versículo 4), es decir-que el pueblo recoja el botín de sus enemigos como la langosta. Tras ello, el pueblo proclama a Dios como “Ensalzado es el Señor, porque Él habita en las alturas; ha llenado a Tzión de equidad y de justicia” (versículo 5).
El llanto por la destrucción y la reacción de Dios (Versículos 7-11)
Este pasaje se divide en dos: en la primera parte hay llanto por la destrucción y una descripción de una gran destrucción, y luego Dios reacciona y dice “¡Ahora Me levantaré, dice el Señor, ahora seré ensalzado, ahora seré glorificado!... Y serán los pueblos como combustiones de cal; (como) espinos cortados serán quemados en el fuego” (versículos 10-12)-los enemigos serán incinerados como crematorios y serán destruidos por completo.
El justo y el malvado (versículos 13-14)
Dios convoca a los alejados para que escuchen acerca de sus actividades y a raíz de ello-los malvados y los pecadores en Ierushalaim deben temer, ya que tal como el fuego de Dios exterminó a los enemigos, del mismo modo exterminará a los malvados y a los pecadores de Ierushalaim. A diferencia de ello, el justo no debe temer “éste morará en las alturas” (versículo 16).
Ierushalaim y su rey en la redención (versículos 17-24)
En este párrafo se describe la grandeza del rey, de Ierushalaim y de Dios. Se describe la belleza del rey, una descripción que simboliza una alabanza al rey: “Tus ojos contemplarán al rey en su hermosura” (versículo 17). Al igual que el rey, también Ierushalaim será una hermosura: “¡Mira a Tzión, ciudad de nuestras fiestas solemnes! Tus ojos verán a Ierushalaim, morada tranquila, tienda que no ha de removerse; sus estacas no serán arrancadas jamás, ni ninguna de sus cuerdas será rota” (versículo 20), después de estas descripciones, llega la descripción de la grandeza de Dios: “Porque el Señor es nuestro Juez, el Señor es nuestro Legislador, el Señor es nuestro Rey; Él nos salvará” (versículo 22).
היכן נמצא הֹר הָהָר?
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון
את והב בסופה
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון