המושג 'בכל לב' רווח למדי בספר תהילים אך מקורו בפסוקי קריאת שמע. מה עניינו?
המוסיקה ביהדות כולה רוחניות ומשמשת כאמצעי לרומם את האדם ולהעלותו טפח מן הארציות, וזאת בניגוד למוסיקה אצל שאר האומות. כיום עם חזרתנו מהגלות עלינו לזקק את המוסיקה מהשפעות זרות שספגנו במהלך הדורות.
עיון במזמור קל"ז ילמד כי מחברו של המזמור נמנה ככל הנראה על שבט לוי והיה מן המשוררים במקדש. לאורך המזמור מוזכרת שירתם של הלויים ונגינתם והקושי למולו ניצבו עם הגיעם לגלות.
פרק קל"ו נכלל בתוך ההלל שנאמר בליל הסדר לאחר הסעודה. בניסיון להבין מה מיוחד בפרק הזה עולות בגמרא כמה תשובות.
ייחודו של מזמור קל"ו באוניברסליות שלו. המזמור מקפל את כל התורה כולה בתוכו אך בסופו: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ" (כה) החסד עם הבריות הוא העיקר.
באופן מעניין רוב פסוקי המזמור לקוחים ממקורות שונים בתהילים ובתנ"ך כולו. למולם עומד פסוק אחד שייחודי לפרק שלנו: "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים" (ה) - כביכול אומר המשורר: אמנם את רוב הפסוקים ליקטתי ממקורות אחרים אך אלו קטעים שעמלתי להזדהות עימם והפכו להיות חלק בלתי נפרד משירתי שלי.
בעולם שמלא בציניות ובמסכות, שדברי שבח נאמרים בו מן השפה ולחוץ, עומדים מזמורים קל"ה וקל"ו ומהללים ומקלסים את ה' מעומק הלב. מה היתה המנגינה של שירת ההלל? לאונרד כהן בשירו 'הללויה' מדבר על האקורד הסודי של שירת ההלל.