מזמור זה יסודו במזמור בקשה לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" (א). 

פנייה לה' (א-ד)

המשורר פותח בתיאור מצבו "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" (א), עובר לבקשה שה' ישמע את תפילתו: "אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי" (ב), ומזכיר לה' שבכוחו לסלוח ולכפר על עוונות: "אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא" (ג-ד).

הציפייה לה' (ה-ח)

מזמור זה יסודו במזמור בקשה לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" (א). 

ישועת ה' מצרות עם ישראל (א-ג)

החלק הראשון של המזמור עוסק בצרות הרבות שפקדו את עם ישראל מימי נעוריו: "רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל" (א). המשורר מדמה את האויבים כחורשים את ישראל במחרשה וגורמים להשפלתם: "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם" (ג).

בקשה (ד-ח)

מזמור קל"ט שימש השראה לפיוטים רבים. נעיין בפיוטו של ר' ישראל נג'ארה "אנה אלך מרוחך".

מזמור קל"ט פותח בתיאור של אדם שמבקש לברוח מאלוקיו אך יודע שאין לכך כל סיכוי, כמו יונה הנביא שמנסה לברוח מאלוקיו. סופו של המזמור בכניסה למרחב קרוב לאלוקים ועמידה פנים אל מול פנים.

"גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם" (תהילים קל"ט, טז) 

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לא ד"ה בעשרה מאמרות 

רוב מזמורי תהילים הם כמו רכבת הרים, מתארים טלטלה עצומה בנפש האדם, ופתאום יש כאן מזמור שקט, פשוט. משהו השתנה. המבט לאחור רגוע. והתודה ממלאת את הלב. זהו תיאור של רגע קסום בחייו של האדם.

המושג 'בכל לב' רווח למדי בספר תהילים אך מקורו בפסוקי קריאת שמע. מה עניינו?

המוסיקה ביהדות כולה רוחניות ומשמשת כאמצעי לרומם את האדם ולהעלותו טפח מן הארציות, וזאת בניגוד למוסיקה אצל שאר האומות. כיום עם חזרתנו מהגלות עלינו לזקק את המוסיקה מהשפעות זרות שספגנו במהלך הדורות.

עיון במזמור קל"ז ילמד כי מחברו של המזמור נמנה ככל הנראה על שבט לוי והיה מן המשוררים במקדש. לאורך המזמור מוזכרת שירתם של הלויים ונגינתם והקושי למולו ניצבו עם הגיעם לגלות.