מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" (א).

בקשה לישועה (א-ב)

המשורר קורא לה' שיציל אותו "מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה" (ב).

צרת המשורר (ג-ז)

מזמור קי"ט שונה ומיוחד משאר מזמורי תהילים. מעבר לכך שהוא הפרק הארוך ביותר בספר תהילים ובתנ"ך כולו (176 פסוקים), מזמור קי"ט הוא מזמור המחולק לבתים לפי סדר הא"ב (22 בתים), כאשר בכל בית יש 8 פסוקים המתחילים באותה האות. המזמור עוסק בתורה ובמעגליה: התורה וחשיבותה, המעלות בשמירת חוקי התורה והיתרון של שומרי דרך ה' מול הרשעים. ברקע חוזרות בקשות שונות של המשורר להושעה מאויביו. מכיוון שהמזמור ארוך, נכתוב כאן בקצרה את הנושא המרכזי בכל בית שבמזמור:

אהרון אמנם עושה עגל בארץ, אך בו בעת, מלמד אותנו המדרש, עיניו נשואות למרום, ובפיו הוא מצהיר  - האל יושב בשמים, לא על הארץ.

במזמורנו מבקש המשורר שעם ישראל יזכה למעמד של עבדים ושפחות של ה'. מעמד זה יהיה התשובה לבוז ולהשפלה של כל השונאים.

מה פשר התפיסה שאלוקים נמצא למעלה והאדם למטה, והרי ה' נמצא בכל מקום ומלוא כל הארץ כבודו?

מזמור קכ"ב הוא אחד המזמורים המרגשים ביותר בספר תהילים. בכל פעם שאני קורא אותו אני עומד נפעם למול העובדה שהמילים העתיקות של עולי הרגל, שהעפילו אל מקום המקדש לפני אלפיים ושלושת אלפים שנה, שבו להיות רלוונטיות מאי-פעם בימינו אנו.

"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" (תהילים קכ"ב, ו) 

המשורר במזמורנו איננו תוהה 'האם יבוא עזרי?' אלא "מאין". ברור לו שהגאולה בא תבוא, הוא רק אינו יודע את מקורה ואת שעתה.

מזמור קכ"א מתאר איש היוצא יחידי לדרך רחוקה, כאשר את תחילת דרכו הוא עושה, כמנהג הימים ההם, בחברת בני לוויה המברכים אותו שתצלח דרכו.