למלך ישראל יש יחס מיוחד וקרוב אל האלוקים והוא שמייצג את שלטון ה' עלי אדמות. אולם על אף גדולתו הוא יודע את מקומו ואינו מגיע בשום פנים להאלהה של עצמו.

מזמור קמ"ב הוא אחד המזמורים המוכרים והשגורים ביותר. בכל עת צרה וצוקה מתכנסים אנשים יחד וזועקים את מילות המזמור הזה, פסוק אחר פסוק. המזמור הזה ליווה את התפילה הגדולה להשבתם של הנערים החטופים אי אז בקיץ תשע"ד.

אל מול זיכרונות העבר של ימים מלאי אור ואויר, ימים שהיה המשורר הוגה בפועל ה' ועוסק בדברים גדולים, יושב עכשיו המשורר וחש חנוק, רדוף, שאין בו עוד רוח. והוא מתפלל למעט שמש, מעט נשימה, ואז ימצא את הדרך לשוב אל ה' לארצות החיים.

בכמה מקומות מבקש דוד מה' שישפוט אותו, אך באופן מפתיע במזמור שלפנינו הוא מבקש: "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ" (ב). אז האם דוד רוצה להישפט או לא?

מזמור זה יסודו בתהילה ושבח לה'. למזמור אין כותרת.

מדוע יש להלל את ה' (א-ב)

המזמור קורא להלל את ה' בגלל קדושתו, משום שהוא ברא את השמיים ובכלל בגלל מעשיו וגבורותיו: "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ. הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ" (א-ב).

כלי הנגינה שבהם יש להלל את ה' (ג-ו)

מזמור זה יסודו בתהילה ושבח לה'. למזמור אין כותרת.

קריאה לישראל להלל את ה' (א-ד)

המזמור נפתח בקריאה להלל ולשיר לה' שיר חדש: "הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ" (א-ג), עם נימוק: "כִּי רוֹצֶה ה' בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה" (ד).

המלחמה של חסידי ה' נגד הגויים והניצחון (ה-ט)

מזמור זה יסודו בתהילה ושבח לה'. למזמור אין כותרת.

גרמי השמיים מהללים את ה' (א-ו)

המזמור קורא לשמים ולדרי מעלה לשבח ולהלל את ה': "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים" (א): המלאכים, השמש והירח, הכוכבים, השמים, המים שמעל השמים  - כל אלו נקראים להלל את ה' מכיוון שה' העמיד אותם על מכונם: "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חׇק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר" (ה-ו).

החיים בארץ מהללים את ה' (ז-יד)

מזמור זה יסודו בתהילה ושבח לה'. למזמור אין כותרת.

קריאה להלל את ה' (א-ו)

המזמור נפתח בקריאה להלל את ה': "הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה" (א) ומציג את כוחו וגבורתו של ה': "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" (ב-ג). המזמור קובע כי "גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר" (ה), ומתאר את ה' כמי שמרומם את הצדיקים ופוגע ברשעים: "מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה' מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ" (ו).

מזמור זה יסודו בתהילה ושבח לה'. למזמור אין כותרת.

הלל לה' (א-ב)

המשורר קורא לנפשו להלל את ה': "הַלְלוּ יָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת ה'" (א) ומזרז עצמו להלל את ה' במשך כל חייו: "אֲהַלְלָה ה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" (ב).

יש לבטוח בה' (ג-ו)

מזמור זה יסודו במזמור תהילה ושבח לה'. המזמור נפתח בכותרת: "תְּהִלָּה לְדָוִד" (א). 

גדולת ה' (א-ז)

המזמור נפתח בתיאור גדולתו של ה'. התיאור נפתח בתמונה צרה של המשורר שמרומם את ה': "אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד" (א) וממשיך בפרספקטיבה רחבה - כל הדורות מעידים על גדולתו של ה': "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ" (ד), ועל כן המשורר מבקש לספר בגדולתו: "וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה" (ו).

Pages

x