"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ" (שיר השירים ז', יד) 

 

הדודאים נתנו ריח - דודאי התאנים הטובות והרעות כענין שנאמר (ירמיה כ"ד, א-ב): "הראני ה' והנה שני דודאי תאנים וגו' הדוד האחד [תאנים] טובות וגו' והדוד (השני) [אחד] תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה" אלו פושעי ישראל עכשיו שניהם נתנו ריח כולם מבקשים פניך.

ועל פתחינו כל מגדים - יש בידינו שכר מצות הרבה.

חדשים גם ישנים - שחדשו סופרים עם הישנים שכתבת עלי.

"מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת" (שיר השירים ו', י) 

 

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו 

"מי זאת הנשקפה כמו שחר" - דלמה [=מעשה], רבי חייא ור' שמעון בר חלפתא הוון מהלכין [=היו מהלכים] בהדא בקעת ארבאל בקריצתה [=בזריחה], וראו אילת השחר שבקעה אורה

הרעיה מחפשת את אהובה בחיפוש נואש והיא חוששת שאולי הלך לחפש שושנה אחרת תחתיה, כתגובה מתאר הדוד את יופיה של הרעיה ואת מיוחדותה לו.

"רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" (שיר השירים ה', יא) 

 

לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) בראשית פרשת ויגש פרק מה סימן ג

מתוך תיאור הרעיה בפרקנו: "כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות" (ד) למדו חכמים הלכות הקשורות לכיוון התפילה.

בוודאי שיש לרעיה מומים, ובנמשל לכנסת ישראל - חטאים, אבל במבט כולל "כולך יפה רעייתי ומום אין בך" (ז).

"מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שיר השירים ג', ו) 

 

"מי זאת עלה מן המדבר" - כשהייתי מהלכת במדבר והיה עמוד האש והענן הולכים לפני והורגים נחשים ועקרבים ושורפין הקוצים והברקנים לעשות הדרך מישור והיה הענן והעשן עולין, ורואין אותן האומות ומתמיהות על גדולתי ואומרות "מי זאת" כלומר כמה גדולה היא זאת ה"עולה מן המדבר וגו'" "כתימרות עשן" - גבוה וזקוף כתמר.

בפרק ג' מבקשת הרעיה את דודה ויוצאת לחפשו ברחבי העיר. לאורך כל הדרך היא דבקה במטרתה העליונה ולא מוכנה לוותר ובזכות כך זוכה ומוצאת את שאהבה נפשה.

Pages

x