השופטים, המדומים במזמור לנחשים, אוטמים אזניהם מלשמוע לדלים, ואף גרוע מכך אינם שומעים גם לקול המלחשים וחוברי החברים, כלומר גם למה שנוגע אליהם ולתפקידם אינם כפופים. ההפקרות הגמורה במערכת המשפט היא שמובילה להתפוררות ולקריסה של כל המערכת החברתית.

Sanctifying oneself by holy behavior is to be considered as if a sanctification of Hashem. If we profane ourselves when in Israel the land becomes profaned and sends us away. If we succeed if sanctifying ourselves and also return to the land, this returns the Shechinah to the land - which is the meaning of redemption.

גם בחורבן הקשה אפשר למצוא נחמה ועל כן פותח המשורר את פרקנו במילים "מזמור לאסף" (א). ר' לוי יצחק מברדיטשב מסביר מהי הנחמה.

"מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי" (תהילים ע"ח, א)

"משכיל", המשורר כיון בדבריו להחזיק מלכות בית דוד ואת בית המקדש אשר בנה, נגד מלכות אפרים ונגד שהיה המשכן עומד בחלקו, כמו שכתב בסוף דבריו: "וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר" (ע"ח, סז). 

God was telling Moshe that his tefila was unnecessary, as the people have already prayed.  He should not think that his prayers were worth more or more valuable because of his lofty stature as the leader and prophet. 

"נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהילים ע"ו, יב)

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק א הלכה א 

תני בשם רבי יודן: "טוב אשר לא תדור, משתדור ולא תשלם" (קהלת ה', ד), טוב מזה ומזה שלא תדור.

רבי מאיר אומר: "טוב אשר לא תדור, משתדור ולא תשלם" (שם), טוב מזה ומזה נודר ומשלם. וכן הוא אומר "נדרו ושלמו לאלהיכם" (תהילים ע"ו, יב). 

"כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" (תהילים ע"ה, ז-ח)

במדבר רבה (וילנא) פרשת מטות פרשה כב סימן ח 

זה שאמר הכתוב: "כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים, כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים" (תהלים ע"ה, ז-ח). מהו כי לא ממוצא וממערב?

לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר. אפילו פורש בספינות והולך ממזרח למערב וחוזר על המדברות ועל ההרים אינו נעשה עשיר...

"כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה. כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם" (תהילים ע"ג, ג-ד)

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד ב 

דרש רבא בר רב עולא:

מאי דכתיב "כי אין חרצבות למותם ובריא אולם" (תהלים ע"ג, ד)? 

אמר הקדוש ברוך הוא:

לא דיין לרשעים שאינן חרדין ועצבין מיום המיתה,

אלא שלבם בריא להן כאולם. 

המזמור שלפנינו מקושר להתמודדות של דוד עם תושבי זיף, אך על איזו אחת מהפעמים מדובר?

     Among the commands presented in Parashat Kedoshim is the requirement to leave certain portions of one’s harvest for the poor.  These include pei’a – a corner of the field; leket – the stalks that fall during harvesting; and certain clusters of grapes in a vineyard (19:9-10).