המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: (בראשית א, א')

משחר ההיסטוריה האנושית מייחד האדם מחשבה רבה לאופן שבו נברא העולם והחיים על פניו. ניתן להצביע על שתי גישות כלליות לנושא, שלפחות לכאורה, סותרות זו את זו. מצד אחד עומדים ההסברים הדתיים המתארים את בריאת העולם כפרי מעשיו של בורא עולם. לעומתם עלו הסברים מדעיים המתארים את בריאת העולם כתהליך טבעי הנובע מחוקי טבע ידועים שאינם נובעים מכוח מטאפיסי כלשהו. הסברים אלו נכללים בתיאוריות מדעיות שונות שעלו במהלך הדורות ותיאורית ההתפתחות של דרווין היא רק אחת מהן.

לעניות דעתי, אין סתירה בין אמונה בבורא עולם, בדרכה של היהדות, לבין הניסיון של עולם המדע להסביר את עולמנו (לדוגמה קיומם של מאובנים) במונחים של התפתחות. לדוגמה: כמאמינים בני מאמינים אנו מתפללים ומבקשים מהקב"ה שיוריד לנו גשם ("ותן טל ומטר לברכה"). מאידך גיסא מנקודת מבט מדעית אנו מתארים את ירידת הגשמים במונחים פיסיקליים. האם העובדה שאנו מתארים את "מנגנון" ירידת הגשמים סותר את אמונתנו שה' הוא המוריד את הגשם? האדם המאמין סבור שה' הוא שברא את ה"מנגנון" והוא זה שמשגיח על פעולתו ולכן אין סתירה בין שתי התפיסות. ייתכן שרעיון זה מופיע בדברי האדמו"ר הזקן בשער היחוד והאמונה: "ואפילו הארץ הלזו הגשמית ובחינת דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית הייתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש וכו'". "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", כל יום העולם נברא מחדש כמו במעשי בראשית. רצון ה' בא לידי ביטוי בכל רגע ורגע, בתופעות הטבע שאנו רואים, כאותו רצון שהביא לבריאת העולם.

כח ממציא

באופן דומה ניתן לתאר את בריאת העולם בשני ערוצים: מחד גיסא אנו מאמינים בבורא עולם ומאידך גיסא מתארים את "מנגנון" בריאת העולם בעזרת כלים מדעיים. מובן מאליו שסינתזה זו אפשרית רק אם נדחה את המוטיבים הפילוסופיים המלווים את מדע האבולוציה כמו למשל עיקרון האקראיות. יש להעיר בהערת אגב שאין אפשרות להוכיח את עיקרון האקראיות בעזרת כלים מדעיים ולכן אין בו יותר מאשר אמונה המלווה את השיח של כמה מהמדענים העוסקים בתחום. דוגמאות טובות לדיבור בשני הקולות שהצגתי ניתן למצוא במפרשים' כמו למשל בדברי הרמב"ן (לבראשית א, א'):

"הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת... אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד אין בו ממש, אבל הוא כח ממציא, מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכח אל הפועל, והוא החומר הראשון, נקרא ליונים היולי..."

יש בדבריו אמירה עקרונית חדה וברורה. לאחר יצירה של "יש מאין" המשך הבריאה היה על ידי שכלול ועיצוב של שאר הבריאה. גישה זו עומדת בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב ה"בריאתיים" (creationists) הנוצרים שאינם מקבלים את הפרד"ס (פשט, רמז, דרש, סוד) ורואים את פרשת בראשית כתיאור מדעי מפורט ומדויק.

אמצעיים

באופן מפורש יותר מופיע רעיון זה בדברי המלבי"ם (לבראשית א, כ'):

"ויאמר א-להים ישרצו המים - הבריאה הלכה ממדרגה למדרגה, דומם צומח חי מדבר, וכל הקודם היה הכנה למה שאחריו... ונודע שגם בעלותה בסולם המדרגות לא עלתה הבריאה בדילוג רק ע"י אמצעיים, שנמצא האלמוג שהוא אמצעי בין הדומם והצומח והפלופ שהוא אמצעי בין הצומח והחי, והקוף שהוא אמצעי בין החי להמדבר..."

המלבי"ם שהיה בן דורו של דרווין מתאר את בריאת העולם על ידי הקב"ה תוך שימוש במונחים אבולוציוניים טיפוסיים כמו התפתחות מדורגת וקיומם של שלבי ביניים ("אמצעיים"). הניסוח המפתיע ביותר בדבריו מתייחס למוצא האדם: "והקוף שהוא אמצעי בין החי להמדבר".

סתרי תורה

נסיים בקטע קצר מתוך אגרת צא שבה התייחס הרב קוק לסתירה לכאורה בין אמונה ומדע:

"אבל באמת אין אנו נזקקים לכל זה, שאפילו אם היה מתברר לנו, שהיה סדר היצירה בדרך התפתחות המינים גם כן אין שום סתירה, שאנו מונים כפי הפשטות של פסוקי תורה, שנוגע לנו יותר מכל הידיעות הקדומות. שאין להן עמנו ערך מרובה. והתורה וודאי סתמה במעשה בראשית, ודברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן ... לפיכך סתם הכתוב בראשית ברא אלוקים. והעיקר היא הידיעה העולה מכל העניין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי..."

לדבריו התורה איננה ספר מדע והתיאורים המדעיים לכאורה שבתורה נועדו אך ורק להעביר לנו מסרים רוחניים.