האמונה בה' אינה נוכחת עוד בין אנשים. גם הצדיקים שהמשיכו לנצור אותה בלבם, לא בטאו אותה יותר בפיהם ובכך היא אבדה את ערכה.

על העם לתקוע בשופרות ולהתעורר לתשובה. אך הם אינם מקשיבים לקולו של השופר, המבשר את החורבן הקרב, ובמקומו ישמעו את קול פרסות סוסי האויב.

ירמיהו מבקר את העם על הזנחת דרך ה', על ידי משל לאשה המטפחת את יפיה ומזניחה את עבודת השדה.

ירמיהו מתאר כיצד חטאי ישראל מהווים עיוות מוסרי חברתי שגורם לאיבוד הזכות לשבת בארץ, וממילא לגלות. הדרך היחידה לתקן זאת היא לשוב ולהתוודות על החטאים.

חשיבות הנבואה בפרק כ"ב היא בעיקר לדורות. הנביא ירמיהו בן חלקיהו הניח לנו אחריו נאום מופת נגד שלטון מושחת. הוא העניק לנו מושגי יסוד על אופן ההתנהלות הנדרש מאנשי מצפון רהוטים שאתרע מזלם לחיות תחת שלטון דמים מושחת.

קריאות לאויב ולירושלים (א-ח)

הנביא קורא לתושבי המקומות הסמוכים לירושלים לחפש אחר מקלט "כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל" (א), ובמקביל מצווה את האויב לעלות למלחמה על ירושלים "קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה" (ד). לאחר מכן מובא שהאויב כל כך להוט לפגוע בירושלים, עד שהחיילים מחליטים לעלות ולהשחיתה בלילה. הפסקה מסתיימת בקריאה לירושלים: "הִוָּסְרִי יְרוּשָׁלִַם פֶּן־תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ פֶּן־אֲשִׂימֵךְ שְׁמָמָה אֶרֶץ לוֹא נוֹשָׁבָה" (ח).

בירושלים אין איש שעושה משפט ועל כן באה הפורענות (א-ט)

מכאן ועד סוף פרק ו' מתוארת הגעת האויב לירושלים. שמו של האויב לא נזכר אלא רק שהוא מגיע מצפון. התיאורים לא מסודרים ברצף כרונולוגי ברור, ומקובל לראות את התיאורים כרצף פסקות שהקשר ביניהם הוא הנושא המרכזי שלהן: הגעת הגוי מצפון והפורענות הקשה שתבוא על עם ישראל. כחלק מהתיאורים משובצים גם קטעי קינה קצרים של הנביא, ירושלים והעם ודברי תוכחה והטפה לעם.

חזרה בתשובה תתקבל רק אם תהיה אמיתית (א-ד)

Towards the end of Sefer Bereishit, the citizens of Egypt become slaves to Pharaoh through a slow process that is described by the Torah – beginning with a lengthy famine that forces the people to become dependent on the government for its most basic needs and concluding with the sale of all their possessions to the government in exchange for food. The Egyptian people are forced to give up their property, their livelihood and themselves, as they become human chattel.

ימי שלטונו של יהויקים מאופיינים בשחיתות מוסרית והוללות. יהויקים שולט בבני עמו ביד קשה, גוזל את כספם של פשוטי העם ומנצל אותו על מנת לבנות לעצמו ארמון מפואר. ירמיהו מוכיח אותו על מעשיו ובשל כך ראשי השלטון זועמים עליו ועוצרים אותו. בעיר דוד נמצאה קריית השלטון, בה חיו שריו של המלך יהויקים וניהלו את הממלכה. ממצאים שונים שנמצאו בקריית השלטון חושפים פרטים נוספים על אותה תקופה ומשלימים את התמונה.