מוביליות חברתית

"...וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (ב)
דרך ארוכה עשה יוסף מרגע שהושלך על ידי אחיו לבור בעמק דותן. לאחר ש"הורד מצרימה" על ידי הישמעאלים "אשר הורידוהו שמה", הפך יוסף לאחד האנשים החשובים במצרים.
האם זהו המודל של 'החלום האמריקני?' האם זו הדוגמה עליה מבוססת התקווה של המוביליות החברתית?
קריאה קשובה לפסוקים בפרק ל"ט מעלה, כי לא המציאות החברתית-כלכלית במצרים אפשרה ליוסף לטפס במעלה הסולם החברתי, אלא ידו המכוונת של הקב"ה:
"ויְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ, וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ, וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ, וְכָל יֶשׁ לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ... וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף, וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה".(ב-ה)

ומה בדבר היכולת לשנות את המיקום החברתי שלך בישראל של המאה העשרים ואחת?
ישנם מנופים רבים אשר עשויים לחולל שינוי חברתי מסוג זה, אולם כמו בספר בראשית, גם כאן למקור הסמכות היכולת לנווט אנשים הלאה מנקודת המוצא שלהם, ולמדיניות השלטונית יש הכוח לחולל שינוי בסדר החברתי הקיים.
כך כותב גיא רולניק, מייסד דה-מרקר, בעניין זה:
"יש דרכים מגוונות לבדוק ניידות חברתית ולמדוד אותה...כשהמדינה מעניקה לכל האוכלוסייה שירותי חינוך מעולים בחינם, הזדמנות שווה היא לא רק סיסמה... אבל חינוך מצוין אינו הגורם היחיד לניידות חברתית גבוהה. גם למבנה הריכוזי של המשק ולתרבות הישראלית יש חלק בתופעה: 
...ככל שהעוצמה הכלכלית מרוכזת במספר קטן יותר של ידיים, כך נפגעת המריטוקרטיה (שלטון הכישרון), והבינוניות מנצחת".
(גיא רולניק, מה היכולת שלך לפרוץ ולממש את הפוטנציאל? דה מרקר 26.01.2012)


באדיבות עמותת 'יסודות' - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, במכללה האקדמית הרצוג

Volver al capítulo

מפה בראשית לה

Volver al capítulo

מפה בראשית לד

Volver al capítulo

ביזה אסורה

Volver al capítulo

מפה בראשית לג

Volver al capítulo

שמעו נא החלום הזה

יוסף ואחיו, ג'יימס טיסו, צרפת, 1836 – 1902
James Tissot [Public domain], via Wikimedia Commons  

בציור של טיסו, הילד יוסף מצויר על רקע השמים, מעל ראשיהם של אחיו הבוגרים, ומספר את חלומותיו. האחים שרועים על האדמה במעגל סביב יוסף וסביב המדורה.
העשן הפורח לשמים מרמז על חלומותיו המופרכים של יוסף.

האחים נראים יגעים. חלקם תומכים את ראשם בידם. הם נראים לאים משמוע, אולי מתחילים לפתח סלידה, קנאה ואפילו שנאה.
למרות תגובות האחים יוסף ממשיך בסיפוריו. לבושו של יוסף שונה מלבושם הפשוט של שאר האחים. לגופו בגד פרווה, ולרגליו סנדלים תנ"כיות, בעוד האחים לבושים כותנות בד פשוטות, ורובם יחפים.

סביב יוסף נמצאים תשעה אחים. בנימין, הצעיר בהרבה משאר האחים, אינו נוכח. בפינה הימנית של התמונה אפשר להבחין באח נוסף, המתרחק מן המקום. ייתכן שזהו ראובן, שלא נכח ברגע המכירה. נראה שהצייר המתאר את הדמות המתרחקת יוצר זיקה בין רגע סיפור החלומות לרגע המכירה.

לפי רמב"ן, יוסף מעורר את שנאת האחים לא רק בתוכן חלומותיו אלא גם בדרך שסיפר אותם, בנימת הדיבור או בשפת הגוף:  "וטעם על חלומותיו ועל דבריו – שהיו שונאים אותו על החלומות, וגם על הסיפור שהוא מספר אותו להם כמתהלל, כמו שאמר: 'שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי'". (רמב"ן, בראשית ל"ז, ח)  


מתוך ספרן של ירדנה לובוצקי ורותי מרק 'בין קודש למכחול' בהוצאת מגיד

Volver al capítulo

שליחות מלכותית

 

אב משלח את בנו הקטן לדרוש בשלום בניו הנמצאים במקום סכנה.
הבן, למרות שידוע לו ולמשפחתו כי הוא מיועד למלוכה, עושה מאמץ מיוחד כדי לבצע את השליחות שהוטלה עליו, ונתקל ביחס עוין מהאחים המקנאים בו על ייעודו.
בעקבות השליחות מתגלגלת שליחות נוספת, גדולה יותר; ובסופו של דבר, לאחר תלאות, עולה הבן הקטן לגדולה והופך לסמל של שלטון ישראלי ושל גאולה.

סיפור זה חוזר על עצמו פעמיים במקרא, בקורותיהן של שתי דמויות השלטון המרכזיות במסורת היהודית - יוסף ודוד (בראשית ל"ז; שמואל א י"ז).

עובדה זו מביאה אותנו להציע שישנו קשר חינוכי בין השליחות המדוברת ליעודם של השליחים. מכיוון ששתי דמויות אלו מיועדות לשלטון, הרי חייבות הן לעבור חינוך מיוחד אשר יכשיר אותן לכך, וסיפור שליחותם של יוסף ודוד הוא מודל לחינוך זה.

יוסף ודוד עשו את רצון אביהם ללכת לדרוש בשלום אחיהם, למרות ההכרה במעמדם לעתיד וביחס העוין של האחים. כתוצאה מזה נטבעה באישיותם של יוסף ודוד הסתכלות בסיסית כללית: שממעל למנהיג נמצא מלכו האמתי של העולם ושלשלטון יש יעד ומטרה - לשרת את עם ישראל ולחנכו.

יוסף ודוד עשו את רצון אביהם למען טובת אחיהם. לאחר שהפנימו תכונה זו, בהמשך - בהסתכלות כללית יותר - עשו רצון אביהם שבשמים למען אחיהם, עם ישראל כולו.


נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת 'מגדים' בהוצאת תבונות

Volver al capítulo

לפעמים צריך להתנהל לאט

 

וזה בחינת מה שאמר יעקב לעשו: 

"ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד" וכו' (בראשית ל"ג, יד).

כי אי אפשר לדחוק את השעה כלל כמו שאמר מקודם: "כי הילדים רכים" וכו' (שם, יג).

על כן צריכין לילך ולהתנהל רק לאט לאט,

בחינת 'הבא לטהר מסייעין לו ואומרים לו המתן'.

כי אף על פי שצריכין להיות זריז גדול בעבודתו יתברך, בפרט מי שכבר נכשל וכו',

אף על פי כן אי אפשר לדחוק את השעה כלל. 

(רבי נתן מנמירוב, ליקוטי הלכות, גזילה אות ה)

 

 

רבי נתן מנמירוב - רבי נתן מנמירוב היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב ומפיץ תורתו המרכזי. לאחר מותו של רבי נחמן הנהיג בפועל את החסידות. ספרו 'ליקוטי הלכות' הוא חיבור ייחודי המקשר בין ההלכה בשולחן ערוך לבין תורותיו של רבי נחמן מברסלב ותורת הנסתר.

Volver al capítulo

תקציר בראשית פרק מ"ב

ירידת אחי יוסף למצרים (א-ה)

בעקבות פעולותיו של יוסף (שנזכרו בפרק הקודם), יש "שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" (א). יעקב מבקש מבניו לרדת למצרים כדי להצליח לשרוד את הרעב הקשה שפוקד את הארץ. האחים כולם ירדו מלבד בנימין מכיוון שיעקב חשש "פֶּן-יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן" (ד).

מפגש יוסף וה"מרגלים" (ו-יד)

יוסף נפגש עם אחיו אלא שהאחים לא מזהים את יוסף, ואילו יוסף מזהה אותם. "וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת" (ז) והוא מאשים אותם בריגול. האחים מנסים לשכנע את השליט המצרי שהם לא מרגלים, והוא לא מאמין להם.

הצעה ראשונה (טו-יז)

יוסף מציע לבחון האם הם מרגלים "בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה אִם-תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם-בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה" (טו). יוסף מבקש שאחד האחים ילך להביא את האח הקטן ואילו השאר "הֵאָסְרוּ וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם" (טז). האחים לא מגיבים להצעה הזו אלא הכתוב רק מציין "וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל-מִשְׁמָר שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (יז).

הצעה שנייה (יח-כו)

לאחר מכן יוסף מציע הצעה אחרת "אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם, וְאֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי " (יט-כ). האחים בלית ברירה מסכימים להצעה אך כבר מבינים שהתהליך הזה הוא עונש על התנהלותם עם יוסף "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (כא). שמעון נשאר בבית יוסף והאחים יוצאים לדרכם אל כנען.

גילוי השקים (כז-כח)

בדרך, אחד האחים פותח את שקו ולפתע "וַיַּרְא אֶת-כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה-הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" (כז). האחים חרדים ותוהים " מַה-זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ" (כח).

סירוב יעקב לעצת ילדיו (כט-לד)

האחים מגיעים אל יעקב ומפרטים בפניו את הסיפור. הם מנסים לשכנע את יעקב שבנימין ירד איתם למצרים אך יעקב לא מתשכנע "אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה" (לו). ראובן מנסה להבטיח ליעקב שהכול יהיה בסדר, ואם לא "אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית" (לז). אך יעקב לא מתפשר.

Volver al capítulo

אברהם - איש החסד והאמונה

 

כאשר אני מנסה לצייר את דמותו של אברהם, אני מוצא את עצמי מתחבט בדילמה יסודית:

מצד אחד, אני רואה בעיני רוחי את אברהם אבינו כפילוסוף מנפץ מוסכמות, איש הנלחם בכל הנחות היסוד תוך חיפוש בלתי מתפשר אחר האמת. זהו אברהם "איש האמונה", המגלה את אורה של האמת המונותיאיסטית בתוך החושך הקודר של העולם האלילי.

מצד שני, אברהם נחשב כאבי אבות החסד. אברהם אבינו שהתפלל למען הצלת חייהם של אויביו האידיאולוגיים, אנשי סדום ועמורה; שאוהלו היה פתוח לכל עובר ושב; זהו אברהם "איש החסד", שפעולותיו זורמות מתוך אהבת האדם והרגישות לסבל האנושי.

אך מי הוא אברהם אבינו היסודי- "איש החסד" או "איש האמונה"? האם אברהם היה הומניסט אלטרואיסטי שגילה את א-להים, או אביר האמונה שלמד גם את דרך החסד?

יש כמה מקורות המצביעים על כך שמידת החסד הייתה טבועה בדמותו של אברהם. הרמב"ם לדוגמא מדגיש בכמה מקומות שמרכזיות הצדקה בעם ישראל קשורה להיותנו זרע אברהם.

ניתן לחזק גישה זו מתוך התבוננות באנשים שסבבו אותו: לוט, שפרידתו מאברהם ביטאה גם ניתוק מעולם החסד ומעבר לעולמם המושחת של סדום ועמורה; עבד אברהם, שבחפשו אשה ליצחק בנו, בוחר במבחן שנעוץ בחסד וברגישות אנושית לזיהוי הכלה המיועדת.

על פי תמונה זו, דוקא מידה זו היא שהביאה את אברהם אל האמונה: אברהם איש החסד מתבונן בכוכבים ותר בעיניו את היקום כדי למצוא בו את מקור החסד. חיפושו של אברהם אחר הא-ל לא היה רק מסע פילוסופי, אלא גם מסע מוסרי. וממילא, אברהם מצא לא רק את ריבונו של עולם, אלא גם את מקור הצדק והמוסר.

דווקא אברהם אבינו, "איש החסד", היה זה שאליו נגלה הקדוש ברוך הוא. אברהם היה זה שנבחר להנחיל מורשת זו לבניו אחריו, להראות לצאצאיו את אותה מורשת של מוסר ואמונה שהיא חלק מהותי מעבודת ה'.

"כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"   (בראשית י"ח, י"ט)


נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.