תקציר בראשית פרק ל"ד

דינה בשכם (א-ד)

הכתוב פותח ב"וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ" (א). טיבה של היציאה לא ממש ברור אך בסופו של דבר היא מגיעה אל שכם, "נְשִׂיא הָאָרֶץ" (ב) והוא שוכב איתה. בין אם מדובר באונס או ברצון של דינה, בסופו של דבר שכם בן חמור מתאהב בדינה ומבקש את ידה.

דברי חמור אל יעקב ובניו (ה-יט)

חמור, אביו של שכם פונה אל יעקב לדבר איתו ולשיחה מצטרפים גם אחי דינה. בניגוד ליעקב שהוא "וְהֶחֱרִשׁ... עַד-בֹּאָם" (ה) בניו כועסים מאוד "וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד" (ז). חמור מבקש עבור בנו את דינה ומוכן לשלם סכום גבוה לשם כך. בני יעקב עונים "בְּמִרְמָה" ומבקשים מהם לערוך הסכם כללי, בו אנשי שכם ימולו את עצמם וכך "וְנָתַנּוּ אֶת-בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח-לָנוּ" ובסופו של דבר "וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד" (טז). חמור ושכם מרוצים ופונים אל אנשי שכם.

דברי חמור אל אנשי שכם (כ-כד)

חמור ושכם מגיעים אל אנשי שכם ומנסים לשכנע אותם בעסקה עם משפחת בני יעקב. אנשי שכם משתכנעים במהירות ואין להם הסגות על ההסכם "וַיִּמֹּלוּ כָּל-זָכָר כָּל-יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ" (כד).

מעשה שמעון ולוי (כה-כט)

הסיפור השאיר את הקוראים במתח לגבי המרמה בסיפור, וכעת היא מתגלה. "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל-זָכָר" (כה). שמעון ולוי לוקחים את דינה ובוזזים את העיר. הביזה כוללת את רכושם, טפם ונשיהם – שבני יעקב שובים בשבי.

דו שיח בין יעקב לשמעון ולוי (ל-לא)

יעקב שעד השלב הזה לא אמר דבר בא בביקורת כלפי שמעון ולוי "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי" (ל). כעת יעקב חושש שיושב הארץ ישמידו אותו ואת ביתו. שמעון ולוי לא נשארים חייבים ומסיימים את השיח בשאלה מהדהדת: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ?!" (לא).

Volver al capítulo

תקציר בראשית פרק ל"ג

לפני הפגישה עם עשו (א-ב)

יעקב מסתכל מרחוק, רואה את עשו עם "אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ" (א) והוא מקבץ את משפחתו בקבוצות. את השפחות וילדיהן הוא שם ראשונים "וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים" (=אחריהם) "וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים" (=אחריהם) (ב).

המפגש עם עשו (ג-טז)

עשו מגיע וברגע אחד המתח פג: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" (ד). יעקב עורך היכרות בין עשו למשפחתו . יעקב מעוניין להעניק לעשו מנחה "קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ" (יא). (השוו: "אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי" (כ"ז, לו)). עשו ויעקב נפרדים כאחים מפוייסים ועשו עובר לשבת בשעיר.

ישיבה בארץ (יז-כ)

לאחר ההפרדות מלבן והעימות איתו ואחרי שיעקב מיישר את ההדורים עם עשו, הוא יכול להגיע אל הארץ "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן" (יח). יעקב, כסבו אברהם, קונה חלקת שדה בשכם, מקים שם מזבח "וַיִּקְרָא-לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (כ).

Volver al capítulo

ההתמודדות של יעקב

 

לבן מרמה את יעקב, ומשיא ליעקב את לאה במקום את רחל. רמאותו של לבן איננה מפתיעה כל כך - מה שמפתיע הוא ההצלחה שלו: אם לבן שיבש את המהלך התקין של נישואי יעקב, כיצד יתכן שבסופו של דבר הרמאות של לבן התקבעה? כיצד יתכן שבית יעקב, ראשיתו של עם ישראל, יבנה על בסיס של "טעות" ושל רמאות?

כאשר מתבוננים בסיפור ההליכה של יעקב לחרן ניכר שמתרחשים בו שני מהלכים במקביל:

המהלך הראשון הוא המהלך הטבעי, האנושי, בו יעקב בורח מעשו מגיע לבית לבן ומתאהב ברחל, לבן מרמה אותו וגורם לו להנשא ללאה, ואחר כך נושא יעקב גם את רחל, אהובתו.

המהלך השני הוא המהלך האלוקי, בו יעקב יוצא לקחת אישה מבנות לבן, פוגש את רחל על הבאר וחושב שהיא האישה הראויה לו, אך משמים מסובבים לו להנשא גם עם לאה וגם עם רחל; לפי מהלך זה, לא רמאותו של לבן גרמה לנישואי יעקב עם לאה אלא רצון ה' גרם לכך, ורמאותו של לבן הייתה רק כלי להגיע אל הנישואין הראויים בעיני ה' .

דמותו של יעקב העולה מסיפור זה היא של אדם החי בתוך המציאות הקיומית, האנושית, ומתמודד עם כל המורכבויות והקשיים שלה באופן אנושי ועצמאי. מצד שני, יעקב קיבל את ברכת יצחק, שהיא ברכת אברהם, וה' בעצמו נגלה אליו בראשית דרכו ומברך אותו שוב בברכה משמעותית זו; עם החזון הזה הולך יעקב בצאתו אל הגלות, אל ההתמודדות עם המציאות האנושית הקשה והמורכבת.

סיפור חייו של יעקב הוא קשה ומורכב. הוא נאלץ להתמודד עם עשו, כדי לקבל את ברכת אביו; יוצא לגלות ומתמודד שם עם רמאותו של לבן, ולבסוף בורח מבית לבן מתוך פחד; מתמודד עם חיי משפחה לא פשוטים; בתו דינה נאנסת, ובעקבות סיפור זה יש חשש שאנשי הארץ יצאו למלחמה נגדו; היחסים בין בניו מורכבים וקשים, עד כדי מכירת יוסף. יעקב יורד לתהומות עמוקים ביותר, מתמודד ונאבק, אך זה איננו המימד היחיד של חייו; בכל מהלך משמעותי מתגלה אליו ה' ונותן לו חזון משמעותי, המלווה אותו לכל אורך הדרך ונותן לו כיוון וכחות להתמודדות. 


נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון

Volver al capítulo

פגישה סמלית על הבאר

 

סיפור הבאר של יעקב מסמל את הקשר העתידי בין יעקב לרחל. באר זו מיוחדת מבארות אחרים שמתוארים בתנ"ך בכך שיעקב מוצא אותה חסומה באבן גדולה על פיה, בדרך שאין ניתן לשאוב את מימיה, וזוהי העובדה המכרעת בסיפור שלפנינו. המשמעות הסמלית של עובדה זו היא כי הקשר אל רחל, העומדת להופיע אצל הבאר, לא יהיה קשר טבעי ופשוט אלא יצריך מאמץ כביר כדי לחשוף את הבאר ולהפיק ממנה את מימיה - להפוך את רחל לאשת יעקב ולאם ילדיו.

אף לשלושת עדרי הצאן, הרובצים על הבאר בלא שרועיהם יכולים לגלול את האבן מעל פיה, ישנה משמעות סמלית - שלושה עיכובים יפריעו למימוש המלא של הקשר בין יעקב ורחל: עבודת שבע שנים ברחל; החלפת רחל בלאה עם תום אותן שבע שנים; עקרותה הממושכת של רחל, שהביאה את יחסיה עם יעקב לידי מתיחות (ל', א-ב).

כשהופיעה רחל לפני יעקב רועה את צאן אביה, חש יעקב כי לפניו מופיעה זו שלמען הנישואין עמה עשה את מסעו הארוך מבאר שבע לחרן. ומאותו רגע כלה ונחרצה עמו שזו תהא אשתו האהובה ועמה יקים את משפחתו, ושום עיכוב לא יעמוד בדרכו לממש זאת - אף אם לשם כך יהא עליו להתאמץ מאוד ולגבור על מכשולים כבדים ממשא איש.

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו... ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר..." (י)

משמעו הסמלי של מעשה זה הוא שיעקב עתיד לאזור כוחות שאינם מצויים, ובסופו של דבר יצליח לגבור על כל המכשולים ולהפוך את רחל לאשתו ולאם ילדיו. על שפת הבאר נעלם כובדה של האבן ותהי לפקק, ובעבודת שבע שנים נעלמה אריכות השנים ויהיו בעיניו כימים אחדים - ושני הדברים הללו אירעו "באהבתו אותה" (כ).

תפיסתו של האירוע המתואר במקומנו כהטרמה סמלית של פרשת חייהם של יעקב ורחל עשויה להסביר את בכיו של יעקב. יעקב חש באינטואיציה במשמעות הסמלית הכללית שיש במעשיו. בכיו התפרץ משום שלבו אמר לו כמה מרים יהיו ניסיונות חייו הבאים במה שנוגע ליחסיו עם רחל.


נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון

Volver al capítulo

תקציר בראשית פרק ל"ב

הפסוק הראשון בפרקנו הוא סיום של הסיפור הקודם של מפגש יעקב ולבן. לבן נפרד ממשפחתו "וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ" (א)

יעקב והמלאכים (ב-ג)

אחרי שלבן עוזב את יעקב פוגעים בו "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (ב). יעקב קורא למקום ההוא בשם מחנים בגלל "מַחֲנֵה אֱלֹהִים" (ג) שפגש בו.

יעקב מתכונן לקראת בואו של עשו (ד-כב)

לאחר שיעקב מתמודד עם לבן והוא בדרך חזרה לארץ, כעת הוא צריך להתמודד עם האיום שבגללו ברח מהארץ: עשו. יעקב מעוניין להיפגש עם עשו ושולח מלאכים (=שליחים) כדי לבדוק מה מצבו של עשו. יעקב מגלה שעשו נמצא עם מחנה של ארבע מאות איש, והוא יירא מאוד. כעת יעקב נושא תפילה לה' "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל-בָּנִים" (יב). לאחר מכן יעקב עורך הכנות לקראת המפגש עם אחיו.

מאבק יעקב והמלאך (כג-לג)

רגע לפני המפגש עם אחיו וההתמודדות איתו, כעת יעקב צריך להתמודד עם עניין אחר. יעקב מעביר את כל משפחתו במעבר יבוק והוא נשאר לבד בצד הנהר. שם נאבק איש-מלאך עם יעקב "עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (כה). יעקב נפצע ברגלו, ולאחר דו שיח המלאך אומר ליעקב "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל  כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (כט). יעקב קורא למקום פניאל "כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי" (לא). על משמעות סיפור מאבק יעקב והמלאך ראו בשיעורו של פרופ' יונתן גרוסמן.

Volver al capítulo

חיי שרה

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כ"ג, א)

 

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים -

לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו,

בת מאה כבת עשרים לחטא,

מה בת עשרים לא חטאה, שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא,

ובת עשרים כבת שבע ליופי.

שני חיי שרה - כלן שוין לטובה.

 

 

 

רש"י - ר' שלמה יצחקי. גדול פרשני המקרא והתלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040-1105. הקים ישיבה בטרואה, בה עסקו לא רק בלימוד תלמוד אלא גם בלימוד מקרא. מצאצאיו: רשב"ם; רבנו תם; ר' יצחק הזקן מבעלי התוספות.

Volver al capítulo

הברכה הרוחנית והברכה הגשמית

Volver al capítulo

מפה בראשית כו

Volver al capítulo

מפה בראשית כד

Volver al capítulo

תקציר בראשית פרק ל"א

העילה לבריחת יעקב (א-ג)

יעקב מעוניין לעזוב את בית לבן בגלל שלוש סיבות שונות: הראשונה, יעקב שומע את דברי בני לבן "לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה" (א); השנייה, יעקב רואה שלבן "אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (ב) והשלישית משום שה' נגלה אליו וציווה אותו "שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ג).

השיחה בין יעקב לנשותיו (ד-טז)

יעקב מכנס את נשותיו ומשתף אותן בהחלטה שלו לעזוב את בית אביהן. רחל ולאה (אומרות יחד!) שגם הן מרגישות נוכריות (=זרות) בבית אביהן ובסופו של דבר "כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה" (טז). אגב תוך כדי השיחה מתברר כי ריבוי הצאן היה בעזרתו של מלאך ה' שהתגלה ליעקב.

בריחת יעקב (יז-כא)

לאחר שנשותיו מסכימות איתו, יעקב מחליט לברוח לכיוון כנען. לבן לא שם לב מכיוון שהוא "הָלַךְ לִגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ" (יט). לפני הבריחה, רחל גונבת מאביה את התרפים שלו. יעקב ומשפחתו בורחים כשפניהם לכיוון הר גלעד.

רדיפת לבן אחרי יעקב (כב-לה)

ביום השלישי נודע ללבן שיעקב ברח "וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב" (השוו: "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם" שמות י"ד, ה), ולבן רודף אחרי יעקב ומשיג אותו בגלעד. לבן שואל את יעקב מדוע ברח עם בנותיו ומדוע גם גנב את אלהיו. לבן מנסה לחפש בכל מקום את התרפים אך לא מצליח למצוא אותם מכיוון שרחל ישבה עליהם ואמרה ש"דֶרֶךְ נָשִׁים לִי" (לה).

נאום יעקב (לו-מב) 

יעקב, בפעם הראשונה, מעיז לדבר בצורה בוטה כלפי לבן ומוכיח אותו על התנהגותו. בנאום זה יעקב "מחזיר" ללבן על דבריו בפסקה הקודמת ואומר לו "זֶה-לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (מא). עימות חריף.

כריתת ברית (מג-נד)

לבן עונה ליעקב ש"הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה לִי-הוּא" (מג) אך מיד לאחר מכן הוא מתעשת ומציע ליעקב לכרות עמו ברית. יעקב ולבן מסכמים על הסכמי גבולות כאשר גל שהקימו משמש להם כעדות "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה" (נב). בסופו של עניין זובח יעקב זבח ועורך סעודה משפחתית.

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.