פתיחה לבגדי הכהונה (א-ה)
לאחר שה' ציווה על כלי המשכן, בניית המשכן, המזבח שבחצר ובניית החצר כעת ניתן לצוות על ה"כלים" של מי שאמור לשרת המשכן – הכהנים. ה' מצווה בתחילה על בגדי הכהן הגדול ולבסוף מזכיר את הבגדים של הכהנים הרגילים.
האפוד (ו-יג)
התיאור של האפוד לא ברור לגמרי. כנראה מדובר במין סינר (אחורי או קדמי ואחורי) שבקצהו העליון היו שתי אבני שוהם שעליו חקוקים שמות שבטי עם ישראל: שישה באבן אחת ושישה באבן השנייה. האבנים נמצאות על "כִּתְפֹת הָאֵפֹד" והן משמשות כ"אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (יב).
החושן (טו-ל)
החושן, או בשמו המלא "חֹשֶׁן מִשְׁפָּט" (טו) עשוי גם הוא מ"זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר" (טו). החושן עשוי בצורת ריבוע שיש בו ארבעה טורים של אבנים שבכל טור יש שלוש אבנים. בסך הכול שתים עשרה אבנים. גם על החושן יש לחקוק את שמות שבטי עם ישראל. החושן מחובר עם טבעות אל כתפות האפוד וכך יוצא שהכהן הגדול נושא עמו כל העת את שמות שבטי ישראל, "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל-לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי-ה' תָּמִיד" (כט) האורים והתומים, ששימשו בהיסטוריה של עם ישראל לשאול את ה' שאלות, צריכים להיות על החושן וכך "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד"
המעיל (לא-לה)
על גבי הבגדים של הכהן הגדול יבוא המעיל. המעיל הוא "מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה-לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ" (לב) ובשוליו יש רימונים ופעמונים מזהב כך ש"וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה'" (לה).
ציץ (לו-לח)
פריט הלבוש המיוחד האחרון של הכהן הגדול הוא הציץ. הציץ עשוי מזהב טהור ועליו יש לחקוק "פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה'" (לו). הציץ אמור להיות על המצנפת שנמצאת במצחו של הכהן הגדול. המטרה של הציץ היא "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל-מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל-מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'" (לח).
הבגדים הפשוטים (לט-מג)
בפסקה זו מתוארים הבגדים שמשותפים לכהנים הרגילים וגם לכהן הגדול: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים. למכנסיים יש חשיבות מיוחדת "לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד-יְרֵכַיִם יִהְיוּ... וְלֹא-יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ" (מג).