"זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו עשירת האפה סלת, מנחה תמיד, מחציתה בבקר ומחציתה בערב... והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה, חק עולם לה'..." (יג-טו)
על איזו מנחה מדובר? האם מדובר על "מנחת חינוך", שכל אחד מן הכוהנים יקריב אותה "ביום המשח אתו", כלומר: ביום שבו יתמנה לעבודה?
או שאולי מדובר ב"מנחת תמיד", קרבן המתאפיין בקביעות יומיומית, שאיננו כרוך באירוע מיוחד? (בדומה לעולת התמיד ולקטורת התמיד)?
חלק מהמפרשים פרשו שמדובר כאן בשתי מנחות שונות, מנחת חינוך ומנחת חביתין (שהיא מנחת תמיד).
לעומת זאת, 'בעל הכתב והקבלה' מפרש שאין מדובר בפרשתנו בשתי מנחות שונות אלא במנחה אחת. הכתוב עצמו מכריז על כך: קרבן זה, המהווה מנחת חינוך לאהרן ולבניו, הוא עצמו יהא גם מנחת תמיד. אין מדובר בשתי מנחות שונות אלא במנחה אחת הבאה בשני אופנים: כמנחת חינוך חד-פעמית שמביאים אהרן ובניו ביום הימשח, וכמנחת תמיד של ממשיכי תפקידו של אהרן - הכוהנים הגדולים.
על פי פירוש זה, טעמה של מנחת התמיד נתפרש בתורה באמצעות הזיהוי העקרוני שלה עם מנחת חינוך. אמנם קיומה של מנחת חינוך אינו משמש בפרשתנו אלא כהנחה (כמעט ידועה מראש), ולא כציווי, וכל מטרת הפרשה היא להפנות את מנחת החינוך הידועה הזו לאפיק חדש - להפוך אותה למנחת תמיד המוטלת על הכוהן הגדול יום יום. אולם בזאת למדנו כי חיוב הכוהן הגדול בהבאת מנחה זו בכל יום הוא חיוב לחנוך את עבודתו במקדש יום יום! "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" - זו ההוראה הניתנת בפרשתנו לכוהן הגדול.
הן הכוהן הגדול והן הכוהן ההדיוט חייבים להביא מנחת חינוך ביום כניסתם לעבודה. אלא שהכוהן ההדיוט - די לו במנחה כזו פעם אחת, ומכוחה הוא עובד את עבודתו כל ימי חייו; ואילו הכוהן הגדול חייב לראות עצמו כל יום, בבוקר ובערב, כמי שעבודתו היא חידוש בשבילו, כאילו היום החל בה לראשונה. על כן ציוותה אותו התורה להביא 'מנחת חינוך' - 'תמיד'!
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון