לאחר ההכרזה על המשיח כורש שבראש פרק מ"ה, באה נבואה שבה משוחח הנביא עם תלונות שונות שעלו בימיו:

"הוֹי רָב אֶת יֹצְרוֹ חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וּפָעָלְךָ אֵין יָדַיִם לוֹ. הוֹי אֹמֵר לְאָב מַה תּוֹלִיד וּלְאִשָּׁה מַה תְּחִילִין…" (ט-י)

הנביא יוצא כנגד מי שחושב עצמו לחכם מא-לוהיו ומנסה 'לתת עצות' לא-לוהיו. אולם כנגד מי ומה הנביא יוצא? מהן הטענות שאותן שולל הנביא? נראה שכששמע העם את דברי הנביא - "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ" (א) - השומעים התמלאו אכזבה. העם ציפה למשיח פלאי מבית דוד, ולפתע הנביא מכריז על מלך גוי כמשיח?! האם ייתכן שגוי ימלא תפקיד נכבד כל כך בגאולת ישראל?! תשובת הנביא אינה רק - אכן אני בחרתי בכורש, אלא יש בה יסודות בעולם אמונתו של הנביא:

"אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי. אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד אָמַר ה' צְבָאוֹת" (יב-יג).

הנביא פותח בהכרזה על בריאת העולם ומסיים ברמז לכורש - "הוּא יִבְנֶה עִירִי..." . כידוע הנביא המנחם חוזר פעם אחר פעם לתיאור הקב"ה כבורא עולם. לחזרה על הנושא יש משמעויות שונות, ואחת העיקריות שבהם היא שכל העולם  - יהודים וגויים – הם יצירי כפיו של הקב"ה, ולפיכך גם לגוי יש מקום בעולמו של הקב"ה, וגם לגוי מקום של כבוד, ותפקיד בגאולה. כבר בנבואה הראשונה בפרק אומר הנביא:

"יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה" (ז).

בפרק א' בבראשית נראה שהחושך הוא הוויה קדומה לבריאה, ואילו הנביא מדגיש שהקב"ה ברא את כול עולמו – גם את החושך, ולפיכך לכל מה שנברא תפקיד בבריאה ולגויים כיהודים ישנו ייעוד ותפקיד.

המבט על הקב"ה כבורא הבריאה כולה מביא את הנביא לקריאה הגדולה בהמשך הפרק - "פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ" (כב).

דברי הנביא מזכירים את נבואת הנביא הושע, אך בהבדל בעל משמעות:

הושע י"ג, ד: "וְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע, וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי"

ישעיה מ"ה, כא: "אֲנִי ה', וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ אַיִן זוּלָתִי"

הנביא המנחם אינו מזכיר את יציאת מצרים, שבה נבחר עם ישראל בלבד, ותמורת יציאת מצרים הוא מזכיר את האל בורא העולם כולו ולכן הוא קורא:

"הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הִתְנַגְּשׁוּ יַחְדָּו פְּלִיטֵי הַגּוֹיִם לֹא יָדְעוּ הַנֹּשְׂאִים אֶת עֵץ פִּסְלָם וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. הַגִּידוּ וְהַגִּישׁוּ אַף יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו... הֲלוֹא אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי" (כ-כא).

באדיבות אתר 929