הנבואה בפרק מ"ד פותחת בפניה לעבד ה' ומכנה אותו בשם יעקב תחילה. לאחר מכן מתווסף הכינוי "ישראל בחרתי בו" (מ"ד, א). בכפל שמות אלו משתמש הנביא עוד מספר פעמים גם בהמשך הפרק: "זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה" (מ"ד, ה). כך גם בהמשך דבריו מזכיר הנביא: "זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה" (מ"ד, כא) וכן להלן: "כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר" (מ"ד, כג). גם בפרק מ"ה נאמר: "לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי" (מ"ה, ד) וכן בפרק מ"ו: "שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל" (מ"ו, ג). פניה כפולה זו אינה מאפיינת אם כן רק את פרקנו, אלא היא מופיעה גם בנבואות קודמות ומאוחרות.
מה פשר השימוש בכינוי הכפול של עם ישראל במהלך הנבואות, והלוא כבר שינה המלאך את שמו של יעקב לישראל וזהו השם שנקבע כי בו ייקרא שמו של עם ישראל ומדוע בוחר הנביא לפנות לעם ישראל גם בשם יעקב?
הגמרא בברכות יג עמוד א קובעת כי שם יעקב לא נעקר ממקומו אלא שם ישראל עיקר ושם יעקב טפל אליו. זאת, בניגוד לשם אברהם שהחליף את השם אברם באופן מוחלט. דומה שהסיבה לכך היא כי ישנה מעלה בשם יעקב ומעלה בשם ישראל ועל כן אין כאן החלפת שם מוחלטת. יעקב מבטא את הצד של הכניעה והשפלות הקיימת בעם ישראל בהיותם עבדי ה' וככאלה מבטלים את רצונם לה'. ישראל מבטא את השררה והנצחון של עם ישראל, וכאשר הנביא מבקש להצביע על הכוחות המיוחדים והנועזים של עם ישראל פונה הוא אליהם בשם זה.
כך מבקש הנביא לכרוך יחדיו את שתי התכונות המופלאות שבעמנו. האחת, הביישנות והרחמנות המשתקפת בשם יעקב, והשניה, התעוזה והשררה שבאה לידי ביטוי בשם ישראל.