עם קשה עורף

 

ה' בחר בנו מכל העמים "מִדַעְתי כי קָשֶה אתה, וגיד ברזל עָרְפְּךָ, ומִצְחֲךָ נְחוּשה" (ד) – למה?

אילו רצה בורא עולם רק בהמוני שָׁרים לכבודו ומשתחווים בצייתנות, לא היה שום צורך לברוא אדם. מיליארדי כוכבים במרחבי היקום קוראים 'הללויה' בעצם תנועתם לפי אותם החוקים של פיסיקה אחת ("הללוהו כל כוכבי אור"; תהילים קמ"ח, ג). גם הסלעים והצמחים, הדגים והפרפרים, "החיה וכל בהמה, רֶמֶשׂ וצפור כנף" (שם, י) עושים זאת בדייקנות מרשימה – בני אדם יכולים לחשוב ולהתווכח.

אברהם אבינו ומשה רבנו התווכחו עם ה' על הנהגתו בעולם, ועל הנהגתו את עמו, ולא הִרפּוּ – ה' קיבל את רוב תפילות משה (חוץ מזו שהתחנן על עצמו); רק עם קשה עורף מסוגל להוציא מקרבו נביאים כאלה, שותפים לבורא עולם בהנהגת עולמו.

הבעיה החמורה התעוררה כבר ביציאת מצרים, כאשר קשיות העורף הראתה את הצד האפל שלה - חוסר אֵמוּן, תלונות על כל צעד וחיפוש נואש של אלטרנטיבות (מצרים, עגל זהב, פעור). ובסוף ימי בית ראשון, חיבוק אשור ובבל ופסילי אליליהן.

גלוי וידוע לפני ה', שיהודים "הנקראים בשֵם ישראל... הנשבעים בשֵם ה'..." (א) עלולים להיות דבקים בכל לבם ונפשם בגלויות, ולא ירצו להיגאל ולצאת משם, כי יירתעו מחֶבלֵי הגאולה. לכן חייב הנביא להזהיר מראש – הנבואות "הרִאשֹנות מֵאָז הגדתי" (ג), כי לא חלמתם על כיבושי אשור ובבל בארץ, ולא העליתם על דעתכם הגליות, ויהודים בגלות – ולפתע "פִּתאֹם עשיתי וַתָבֹאנה" (ג). באותה מידה ה' אומר לכם מראש:

"צאו מבבל בִּרחוּ מִכשדים...
אִמרוּ: גָאַל ה' עבדו יעקב"
(כ).

אל תידבקו בגלויות – עלו ארצה ברגע שיתאפשר ולכו בדרך ה'.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

בת בבל הגאה והאכזרית - לחרפה

 

ה' אחד מנהל את ההיסטוריה תמיד, אבל מנצחים רואים תמיד רק את עצמם – דווקא כשמעצמה נופלת אפשר לראות יותר בקלות את יד ה' –

במלחמת העולם הראשונה התרסקו תרבויות אירופיות ותרבויות מזרח-תיכונית בנות מאות שנים: הקיסרות הגרמנית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הקיסרות הרוסית והקיסרות העות'מנית התפרקו, והחל להתעצב עולם חדש.

במלחמת העולם השנייה הושמד המן הנאצי, עם הקיסרות היפנית.

במלחמת העולם השלישית (='הקרה', הגרעינית, עם הטילים בחלל, 45 שנה) נשברה הדיקטטורה הסובייטית והתרסקה תפיסת העולם הקומוניסטית.

במלחמת העולם הרביעית מול הטרור האִסלאמי (שפרצה ביום נפול המגדלים במַנהֶטֶן), עוד אין הכרעה.

בניגוד למקובל לא היו מנצחים במלחמות העולם האלה. כמו בכל ההיסטוריה, העיקר היה בכוחות שהתרסקו – 'המנצחים' היו פחות רשעים, וקיבלו הזדמנות נוספת.

גם בעולם הדמוקרטי – העיקר בבחירות איננו הסיפור של 'המנצחים', שרק קיבלו הזדמנות להוכיח את הישגיהם, אלא סיפורי הקריסה עמוסי הכישלונות, של המפסידים.

הנביא חגג את השפלת בבל הצפויה, ואת נקמת חרפתה (ודווקא בלי קרב – "ולא אֶפגַע אדם"; א-ג), בגלל חטאי האכזריות לנכבשים, ו"עַמִּי" בתוכם

"לא שַׂמְתְ להם רחמים,

על זקן הִכבַּדְתְ עֻלֵך מאד"; (ו),

ובגלל חטאי הגאווה –

"וַתֹאמרי בלִבֵּך

אני ואפסי עוד"; (י)

חטאי הגאווה הם הגורמים לשליטים, רובם ככולם, להתעלם מחוק ההיסטוריה החורץ גורלות ביד ה'. כך גם שליטי בבל "החֹזים בכוכבים" (יג) היו עיוורים לחלוטין למפלתם הצפויה

"ותאמרי לעולם אהיה גְבָרֶת,

עד לא שַׂמְתְ אלה על לִבֵּך,

לא זָכַרְתְ אַחֲריתָהּ" (ז).


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

משמעות השם "קדוש ישראל"

Volver al capítulo

האם זה מוסרי להשמיד את עמלק?

Volver al capítulo

קהילות "ביתא ישראל" והלוח הירחי

Volver al capítulo

יחס הכתוב למעשה הגר

Volver al capítulo

ממלכת כהנים

"וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹקֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ"  (ישעיהו ס"א, ו)

 

ספורנו שמות פרק י"ט פסוק ו

"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" (שמות י"ט, ו) - ובזה תהיו סגולה מכלם, כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבא, כאמרו: "ואתם כהני ה' תקראו" (ישעיה ס"א, ו) וכאמרו: "כי מציון תצא תורה" (שם ב', ג).

 

 

 

ספורנו - רבי עובדיה בן ר' יעקב ספורנו. חי באיטליה בין השנים 1480-1550. נוסף לכל מקצועות התורה למד רפואה ומדעים אחרים. התיישב בבולוניה, שם עסק ברפואה, למד ולימד תורה ועסק בצורכי ציבור, וכן שימש כדיין ואף הקים ישיבה ועמד בראשה. בעיקר ידועים פירושיו לתורה ולחלק מספרי הנביאים. דרכו לפרש את המקרא על דרך הפשט, כשהוא מתבסס על דברי חז"ל, ומרחיב בענייני מוסר והנהגה.

Volver al capítulo

ענווה - תנאי להשראת שכינה

"כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן. וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נ"ז, טו)

 

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ט ד"ה ומשה נגש

"ומשה נגש אל הערפל" (שמות כ', יח) - מי גרם לו? ענותנותו, שנאמר: "והאיש משה ענו מאד" (במדבר י"ב, ג).

מגיד הכתוב שכל מי שהוא עניו, סופו להשרות שכינה עם האדם בארץ,

שנאמר: "כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח" (ישעיה נ"ז, טו).

 

 

 

מכילתא דרבי ישמעאל - מדרש תנאים לספר שמות, מבית מדרשו של רבי ישמעאל. המדרש מפרש הן את החלקים ההלכתיים והן את שאר הפסוקים בחומש ומכיל דברי אגדה רבים. המדרש עוסק רק ב12 פרקים מתוך 40 פרקי ספר שמות. המדרש מחולק לתשע מסכתות. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)

Volver al capítulo

התורה זמינה לכולם

"הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב" (ישעיהו נ"ה, א)

 

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק מא ד"ה רבי שמעון

רבי שמעון אומר: ג' כתרים הם, אלו הן: כתר תורה, וכתר כהונה וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה על גביהן.

כתר כהונה כיצד? אפילו נותן כסף וזהב שבעולם אין נותנין לו כתר כהונה שנאמר: "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם" (במדבר כ"ה, יג).

כתר מלכות - אפילו נותן כל כסף וזהב שבעולם אין נותנין לו כתר מלכות שנאמר: "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יחזקאל ל"ז, כה).

אבל כתר תורה אינו כן.

עמלה של תורה כל הרוצה ליטול יבא ויטול שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נ"ה, א).

 

 

 

אבות דרבי נתן - חיבור המפרש ומרחיב את מסכת אבות שבמשנה. החיבור המקורי הוא כנראה מסוף תקופת התנאים אולם במשך מאות שנים נוספו לו מקורות רבים ושלב העריכה האחרון שלו הוא מן המאה השביעית, בארץ ישראל. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)

Volver al capítulo

האם גירש ה' את ישראל?

"כֹּה אָמַר ה' אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ', א)

 

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו ד"ה שוב למחר

עתידה [כנסת ישראל] שתאמר לפניו: רבונו של עולם כבר כתבת "לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד?" (ירמיה ג', א).

אומר לה: כלום כתבתי אלא 'איש', והלא כבר נאמר: "כי אל אנכי ולא איש" (הושע י"א, ט).

דבר אחר: וכי גרושים אתם לי בית ישראל? והלא כבר נאמר: "כה אמר ה' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה, או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו" (ישעיהו נ', א).

 

 

 

ספרי דברים - מדרש תנאים לספר דברים מבית מדרשו של רבי עקיבא. הוא מכונה, יחד עם שאר מדרשי התנאים, 'מדרש הלכה' משום שיש בו עיסוק נרחב בהלכה (מה שאין כמעט במדרשים מתקופת האמוראים) אולם יש בו גם הרבה דרשות אגדה. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)

Volver al capítulo

Pages

x