א. ׳הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד?׳ - בפסוקים א-ה, ו-י מופיעות שתי נבואות המדמות את חטאי יהודה וישראל למעשה זנות, בדומה לפרק ב׳.
1) ייחודן של נבואות אלה בכך שהן מבוססות על פרשת הגירושין בדברים כ"ד,א-ד. עיינו שם וחשבו במה חמור המקרה בנבואתנו מהמקרה המתואר בתורה?
2) מה מסקנת הנביא בהשוואה לדין התורה? ראו את דברי רבי יוחנן בגמרא ואת דברי רש"י, ולעומתם את דברי האברבנאל. שימו לב כיצד פירש כל אחד את המילים ׳ושוב אלי׳ בסוף פסוק א:
יומא פו,ב: ׳אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה, שנאמר: לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר, הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף הארץ ההיא. ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה׳ ׳.
רש"י: ׳ואת זנית רעים רבים - עם אוהבים רבים, ואעפ"כ - שובי אלי׳.
אברבנאל: ׳אם ישלח איש את אשתו והיתה לאיש אחר, עם היות שהוא שלח אותה, כיון שהלכה והיתה לאיש אחר האם ראוי שישוב אליה עוד? לא, כי באמת חנף תחנף הארץ בפעל המגונה הזה, וכל שכן בנידון שלנו שאתה ישראל זנית רצונו לומר הלכת מעצמך ולא שלחך ה׳, וגם לא זנית עם איש אחד כי עם רעים רבים, הם אלהי הנכר אשר עבדת, ואיך תשוב אלי ואצילך?׳
ב. הנביא משווה בין ישראל ליהודה, ומסקנתו - ׳צדקה נפשה משבה ישראל מבוגדה יהודה׳ (יא).
1) מהי חומרתם של חטאי יהודה בהשוואה לחטאי ישראל? ראו פסוקים ח-י.
2) על תשובתה השקרית של יהודה ראו פסוק ה ודברי הרד"ק שם: ׳הלא מעתה קראת לי אבי - מעתה מקרוב כשחזר יאשיה המלך בתשובה ושבו אנשי יהודה עמו מוכרחים היו כמו שהוא מפורש שאמר ׳בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר׳. ׳הינטור לעולם׳? כך היו אומרים הם, והנביא אומר להם ׳הנה דברת ועשית הרעות ותוכל׳׳.
מה היה תפקידה השלילי של התשובה בתודעת העם לפי פירושו? העזרו בדברי המשנה (יומא ח, ט): ׳האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב - אין מספיקים בידו לעשות תשובה׳
ג. בפסוקים יד-יח מופיעה נבואת נחמה וגאולה המזכירה את נבואת אחרית הימים בישעיהו ב׳. בליבו של תהליך הגאולה (טז-יז) מופיע שלב מיוחד ומפתיע הנוגע לשינוי מעמדו של הארון.
1) עמדו על פשר שינוי זה, וכיצד הוא משתלב עם השלבים שלפניו ולאחריו לפי הפרשנים הבאים:
רד"ק: ׳אע"פ שתרבו ופריתם בארץ לא יקנאו בכם הגוים שיבאו להלחם בכם ותצטרכו לצאת למלחמה וארון האלהים עמכם׳.
מצודת דוד: ׳לא יאמרו עוד זה לזה נלך לפני הארון להתפלל שמה כי לפי מרבית העם לא יוכלו כולם לבוא שמה כי המקום לא יכילם׳.
2) כיוון אחר להבנת הדברים עולה מהנבואה על הברית החדשה המופיעה בהמשך הספר (ל"א,ל-לג). שימו לב לדמיון במבנה ובתוכן של הנבואות, ונסו לפרש על רקע זה את משמעות שלילת הארון בנבואתנו.
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"