"קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב" (ירמיהו ו', ד)
חומת אנך ירמיהו פרק ו
אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש איכה כ"י וזה לשונם בקצור:
אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה: לך ענתות, שכל זמן שירמיה בעיר לא היו אויבים נכנסים לתוכה, ולכך שלחו הקדוש ברוך הוא לענתות והלך, ומיד שיצא נכנסו האויבים והדליקו העיר ושרפו בית המקדש. וכשחזר ירמיה וראה העשן וכו' קרע את בגדיו וכו' ומיהר לבא כי זה ימים רבים שהיה ירמיה נער ונבוכדנצר וירמיה היו מטיילים ביחד ונבוכדנצר היה עני ונבזה ואמר: מי יתן והייתי מלך על כל העולם הייתי בא על ירושלם ושורף בית המקדש והעיר והורג הכל והשאר אוליך בשבי. ראה ירמיה ברוח הקדש שהשעה עומדת לו, שאל ממנו: תן לי ירושלם, אמר: לא אתן, אמר לו: תן לי בית המקדש, אמר לו: לא אתן, אמר לו: תן לי ע' סנהדרין, אמר לו: לא אתן וכו'. אמר לו: מה תתן לי? אמר לו: כל מה שתוכל להציל ולהוציא מן העיר מחצי יום עד הערב. ולכך מיהר לבא [ירמיהו] לירושלם ולא בא עד הערב ואינו יכול להציל איש וזהו שנאמר: "אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב" (ירמיהו ו', ד).
חיד"א - רבי חיים יוסף דוד אזולאי, צאצא למשפחה מפוארת שמקורה בקשטיליה ובמרוקו, נולד בשנת תפ"ד (1724) בירושלים. ביהדות המזרח ובאיטליה נחשב החיד"א כגדול רבני דורו. אישיותו היתה רבגונית - פוסק ומקובל, איש תלמוד והלכה, ביבליוגרף, עסקן ציבורי ומחבר פורה להפליא. הוא נסע הרבה בעולם, והשאיר רישומיו מנסיעותיו הרבות והארוכות בכתובים.