במרכזו של פרק זה עומד משל האסופית, בו מגולל הנביא את ההיסטוריה של עם ישראל ואת יחסיו הנפתלים עם ה׳ באמצעות דימוי דרמטי, קשה ומיוחד במינו. הנבואה פותחת בתיאור ראשית יצירת העם, המדומה לאסופית המושלכת אל השדה בלידתה (ג-ה). לאחר מכן עובר ה׳ עליה ואוספה אליו, נושאה לאישה ומטפח אותה (ו-יד). אולם מעמדה ויופיה מביאים אותה לבגוד בו ולזנות עם כל עובר, ואף לתת להם מכל הטוב שהעניק לה ה׳ (טז-לד). כעונש על כך ה׳ שולל ממנה את כל שנתן לה, משיב אותה לנקודת המוצא ומענישה בחומרה רבה (לה-מג). נבואה קשה זו נחתמת בהבטחה לחידוש הברית בין ה׳ לישראל (נט-סג).
א. פעמיים עובר ה׳ על האסופית בשדה, בפעם הראשונה עם לידתה (ו) ובפעם השניה לאחר שגדלה (ח). עמדו על ההבדל בתגובת ה׳ למראה האסופית, ונסו לשער מדוע נצרכו שני שלבים, ומדוע לא אימץ אותה ה׳ כבר בשלב הראשון. תנו דעתכם להקבלה בין התיאור כאן לבין השלבים בגאולת מצרים: ריבוי העם וגדילתו תוך כדי השעבוד (שמות א׳,יב) והתגלות ה׳ בשלב מאוחר יותר (שמות ב׳,כג-כה; ג׳,ז-י).
ב. בפסוקים מד-נט הכתוב משווה בין מעשי הבת ובין מעשי משפחתה המסמלים את התרבויות שסביבה: הוריה - האמורי והחיתי, ואחיותיה - שומרון וסדום. תיאור זה מחזיר אותנו אל תיאור מוצאה של האסופית המופיע בתחילת הפרק (ג).
1) להלן שרטוט של המבנה הכיאסטי של המשל. עיינו בו ועמדו על תרומתו לרעיון המרכזי בנבואה:
א 1 - לידתה מהאמורי והחיתי ונטישתה (ג-ד)
ב 1 - גדילתה בשדה עירום ועריה (ה-ז)
ג 1 - אימוצה בידי ה׳, הלבשתה וטיפוחה (ח-יג)
ג 2 - בגידתה בה׳ והעברת מתנותיה לעבודה זרה (טז-כב)
ב 2 - החזרתה למצבה הראשוני עירום ועריה (לו-לט)
א 2 - השוואת מעשיה למעשי הוריה, האמורי והחיתי (מג-מה)
2) לאור המבנה הכיאסטי, חשבו מה משמעותו של דימוי האסופית ומה הוא מלמד על אופיו של העם ועל היחס בין טבעו המולד לגידולו וחינוכו?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"