פרק יח ביחזקאל עוסק בתורת הגמול. הפרק פותח בתפישת העם: "אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה" ובעקבותיה תשובת הנביא: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת". יחזקאל עושה הבחנה בין גזירת החורבן לכלל העם לבין אחריות האדם למעשיו הפרטיים, והגמול האישי שהוא מקבל על כך. במסגרת זו הוא עוסק בעוולות חברתיות.

הפניות נוספות
יחזקאל, לג;
תורת הגמול
אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה
הנפש החוטאת היא תמות
המאמר באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון