דניאל עצמו היה עד ראיה לחילופיהן של כמה ממלכות. בימי ילדותו קרסה ממלכת אשור שיסדה אמפריה עצומה. בנערותו נמנה דניאל עם גולי בבל הראשונים והועמד בשֵׁירוּת ממלכת בבל עד לקריסתה בימי זקנתו. בשיבתו עוד שירת דניאל במשך כמה שנים את מלכי פרס ומדי שהכניעו את מלכות בבל וירשו את מקומה. אין כל ספק, שלחילופי המלכויות הללו, שלכולן היה כנוע עם ישראל, נתלוו עיונים היסטוריוסופיים, כיצד ליישב את כניעתו ושיעבודו של ישראל לממלכות האליל, עם מעמדו בהיסטוריה כ'עם עולם'.
כבר כינה ישעיהו את ה' המתכנן ומכוון את מהלכה של ההסטוריה הכלל אנושית בכינוי "קורא הדורות מראש" (ישעיהו מ"א, ד). והנביאים הטעימו שהוא עשה את אשור לשבט אפו, ואת נבוכדנצאר מלך בבל לעבדו, ואת כורש למשיחו.
בתקופה ההסטורית שבה דן דניאל עתידות לשלוט בעולם ארבע מלכויות.
בחלום נבוכדנצאר (פרק ב') נתפסות עדין כל ארבע המלכויות כצלם ענק של אדם שאבריו השונים עשויים חומרים חומרים. וסתם דניאל ולא פרש לנבוכדנצאר את עניינם של האברים השונים שבצלם, ורק פרש לו את עניינו של ראש הזהב בצלם, ואמר לו שהוא מכוון לו, לנבוכדנצאר, ולמלכות שיסד.
מה שסתם בחלום נבוכדנצאר הולך ומתפרש בחזון שחזה דניאל בשלהי מלכות בבל, בימי בלשאצר (פרק ז'). כאן חזה דניאל את ארבע המלכויות דמויות לחיות גדולות, חיות טרף, ונדמה שבכך בקשו הכתובים לרמוז שהמלכויות הללו בגדו ביעודן הכלל-אנושי, פשטו מעל עצמן דמות אדם שנברא בצלם ולבשו דמות חיות טרף.
רק בחזון השני בשלהי מלכות בבל, בפרק ח', נתפרשו לדניאל בידי מלאך שני דברים:
האחד - "כי לעת קץ החזון... כי למועד קץ" (ח', יז-יט).
והאחר - שמלכות בבל תכבש בידי מלכי מדי ופרס (ח', כ),
דבר שנעשה לממשות היסטורית בליל המשתה שערך בלשאצר (פרק ה').
באותו חזון מפרש המלאך לדניאל שלאחר מלכות מדי ופרס תבוא מלכות יון, ושבמותו של "המלך הראשון" תעמודנה ארבע מלכויות. (ח', כב).
ועוד פירש לו שבאחרית מלכותם יעמוד "מלך עז פנים... והשחית עצומים ועם קדושים... ועל שר-שרים יעמד ובאפס יד ישבר" (ח', כג-כה).
בשני החזיונות האחרונים הולכים ומתפרשים לדניאל יותר ויותר מעשיה של מלכות יון הגדולה מיסודו של המלך הראשון (ח', כא), שהיה "מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו" (י"א, ג). והכוונה, לדעת כל מפרשינו, לאלכסנדר מוקדון.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דניאל, עמ' 80-84