פרקנו ממשיך בחלקו הראשון את המסופר מהפרק הקודם, ובחלק השני מופיע סיפור חלום יעקב בבית אל.

המשך סיפור הברכות (א-ט)

בקשת יצחק מיעקב (א-ה)

בהמשך לאירועי הפרק הקודם, ולאחר בקשתה של רבקה מיצחק "אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים" (כ"ז, מו), יצחק מצווה על יעקב "לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן" (א). הוא שולח את יעקב אל פדן ארם, למשפחה של רבקה ולמצוא שם כלה. יצחק מברך את יעקב בברכת אברהם המשלבת את ברכת הזרע והארץ.

ההתגרות של הגר בשרי מעוררת את שרי להכריז במפורש שהיא הגבירה בבית, והיא שותפתו של אברם לייעוד הגדול שה' ייעד לשניהם

יצחק פונה אל עשו, בנו הגדול, ומבקש ממנו להכין לו "מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" (ד). המטעמים יהיו חלק מהברכה שיצחק מתכנן לתת לעשו. רבקה שומעת את דבריו של יצחק ומחליטה לפעול. היא קוראת ליעקב ומתכננת איתו תכנית הערמה על יצחק. יעקב יתחפש לעשו ויביא לאביו מטעמים וכך יעקב יזכה לברכה ולא עשו. יעקב חושש שמא יצחק יבין את התכסיס (אך לא חושש מההערמה עצמה) ורבקה מרגיעה אותו.

On the last day of the month of Elul, after allowing the land to lie fallow during the entire Sabbatical year, the law of shemitat kesafim – remission of debts – comes into effect. Shemitat kesafim is a commandment that requires debts to be forgiven and forgotten, as the Torah teaches: “This shall be the nature of the remission: every creditor shall remit the due that he claims from his fellow; he shall not dun his fellow or kinsman, for the remission proclaimed is of the LORD” (Devarim 15:2).

יצחק מתמודד עם קשיי הרעב בארץ ישראל, והוא לא היחיד בהסטוריה. 

"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כ"ה, כז)

סיפור מכירת הבכורה והעברתה מעשו ליעקב מעורר בנו אי נחת כלשהי, אך מהי בעצם אותה בכורה שעשו מזלזל בה ויעקב משתוקק אליה? כיצד יתכן שעשו ויתר על זכותו זו בעבור נזיד עדשים? ובמה קנה יעקב את הבכורה באמת?

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כ"ה, כח)

מדרש אגדת בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כח

כי ציד בפיו - שהיה מכבד את אביו ומה שהיה צד היה אוכל אותו אביו.

דבר אחר: כי ציד בפיו - היה שואל לאביו היאך מעשרין את המלח ואת התבן,

והיה יצחק אוהבו, סבור בו שהוא מחמיר במצוות,

והוא לא היה שואל אלא לרמות את אביו,

לשם מה נשא אברהם את קטורה? מה טעם להוליד עוד בנים, אם בסופו של דבר אברהם משלח אותם כדרך ששילח את ישמעאל?

"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי" (בראשית כ"ה, כב)

על כרחך המקרא הזה אומר דורשני, שסתם מה היא רציצה זו, וכתב "אם כן למה זה אנכי".

רבותינו דרשוהו לשון ריצה:

כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת,

עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת.

דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות. 

[מקור דבריו של רש"י הוא במדרש בראשית רבה ס"ג, ו]