מדוע נודר יעקב נדר בעקבות ההבטחה שקיבל? האם יעקב פקפק בהבטחת ה'?

קנאת רחל (א-ב)

רחל רואה שלאה אחותה יולדת בנים, בעוד היא עקרה, והיא מקנאה באחותה ואומרת אל יעקב "הָבָה-לִּי בָנִים וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (א). יעקב כועס על אמירתה של רחל ואומר לה "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר-מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי-בָטֶן" (ב).

בלהה (ג-ח)

"וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כ"ח, יז)

אמר ר' אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא:

הסולם הזה עומד בבאר שבע ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית המקדש.

שבאר שבע עומד בדרומה של יהודה, וירושלים בצפונה, בגבול שבין יהודה ובנימין, ובית אל היה בצפון של נחלת בנימין, בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף. נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלים.

מדוע יעקב עוזב את הארץ והולך לחרן? ומה משמעות המהלך של חזרתו של יעקב מחרן לארץ ישראל באותה דרך בה הגיע אברהם אל הארץ?

המפגש על הבאר (א-ח)

יעקב ממשיך מבית אל והולך "אַרְצָה בְנֵי-קֶדֶם" (א). לפתע הוא רואה באר ששם "שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ" (ב). לאחר שיעקב מבין שהרועים הם מחרן, הוא מנסה לברר איתם האם הם מכירים את לבן והם עונים באופן חיובי.

המפגש עם רחל (ט-יב)

פרקנו ממשיך בחלקו הראשון את המסופר מהפרק הקודם, ובחלק השני מופיע סיפור חלום יעקב בבית אל.

המשך סיפור הברכות (א-ט)

בקשת יצחק מיעקב (א-ה)

בהמשך לאירועי הפרק הקודם, ולאחר בקשתה של רבקה מיצחק "אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים" (כ"ז, מו), יצחק מצווה על יעקב "לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן" (א). הוא שולח את יעקב אל פדן ארם, למשפחה של רבקה ולמצוא שם כלה. יצחק מברך את יעקב בברכת אברהם המשלבת את ברכת הזרע והארץ.

ההתגרות של הגר בשרי מעוררת את שרי להכריז במפורש שהיא הגבירה בבית, והיא שותפתו של אברם לייעוד הגדול שה' ייעד לשניהם

יצחק פונה אל עשו, בנו הגדול, ומבקש ממנו להכין לו "מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" (ד). המטעמים יהיו חלק מהברכה שיצחק מתכנן לתת לעשו. רבקה שומעת את דבריו של יצחק ומחליטה לפעול. היא קוראת ליעקב ומתכננת איתו תכנית הערמה על יצחק. יעקב יתחפש לעשו ויביא לאביו מטעמים וכך יעקב יזכה לברכה ולא עשו. יעקב חושש שמא יצחק יבין את התכסיס (אך לא חושש מההערמה עצמה) ורבקה מרגיעה אותו.

On the last day of the month of Elul, after allowing the land to lie fallow during the entire Sabbatical year, the law of shemitat kesafim – remission of debts – comes into effect. Shemitat kesafim is a commandment that requires debts to be forgiven and forgotten, as the Torah teaches: “This shall be the nature of the remission: every creditor shall remit the due that he claims from his fellow; he shall not dun his fellow or kinsman, for the remission proclaimed is of the LORD” (Devarim 15:2).

יצחק מתמודד עם קשיי הרעב בארץ ישראל, והוא לא היחיד בהסטוריה.