"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כ"ה, כז)

סיפור מכירת הבכורה והעברתה מעשו ליעקב מעורר בנו אי נחת כלשהי, אך מהי בעצם אותה בכורה שעשו מזלזל בה ויעקב משתוקק אליה? כיצד יתכן שעשו ויתר על זכותו זו בעבור נזיד עדשים? ובמה קנה יעקב את הבכורה באמת?

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כ"ה, כח)

מדרש אגדת בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כח

כי ציד בפיו - שהיה מכבד את אביו ומה שהיה צד היה אוכל אותו אביו.

דבר אחר: כי ציד בפיו - היה שואל לאביו היאך מעשרין את המלח ואת התבן,

והיה יצחק אוהבו, סבור בו שהוא מחמיר במצוות,

והוא לא היה שואל אלא לרמות את אביו,

לשם מה נשא אברהם את קטורה? מה טעם להוליד עוד בנים, אם בסופו של דבר אברהם משלח אותם כדרך ששילח את ישמעאל?

"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי" (בראשית כ"ה, כב)

על כרחך המקרא הזה אומר דורשני, שסתם מה היא רציצה זו, וכתב "אם כן למה זה אנכי".

רבותינו דרשוהו לשון ריצה:

כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת,

עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת.

דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות. 

[מקור דבריו של רש"י הוא במדרש בראשית רבה ס"ג, ו]

תולדות אברהם (א-יא)

אברהם מוסיף לקחת אישה נוספת ושמה קטורה, אשר יולדת לו שישה ילדים. הכתוב מפרט גם את שמות הנכדים של אברהם. אברהם נותן לבניו האחרים מתנות ולא מכניס אותם במסגרת הירושה, אלא רק את יצחק בנו. לאחר מותו, יצחק וישמעאל קוברים את אברהם במערת המכפלה לצד שרה, ויצחק מתיישב בבאר לחי ראי. לאחר מות אברהם הכתוב מתאר את תולדות שני ילדיו: ישמעאל ויצחק.

תולדות ישמעאל (יב-יח)

הליכת יצחק לגרר והברכה (א-ו)

כמו אצל אברהם, גם בימי יצחק יש רעב בארץ ויצחק הולך לגרר. ה' נגלה אל יצחק ודורש ממנו לא לרדת למצרים אלא להישאר בארץ (האם התכוון יצחק להמשיך למצרים לאחר העצירה בגרר?). ה' מברך את יצחק בברכת אברהם: ברכת הזרע והארץ.

סיפור אחותי את (ו-יא)

ברוכים הבאים לפרק הארוך ביותר בספר בראשית. פרקנו מספר את סיפור שליחת עבד אברהם לחיפוש אחר אישה ליצחק, ובסופו, מתואר המפגש בין רבקה ליצחק.

אברהם שולח את עבדו לארם נהרים (א-ט)

אברהם שהוא "זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל" (א) פונה אל עבדו (אליעזר לא מוזכר במפורש בכתובים) ומשביע אותו ב"אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ" (ג) שלא לקחת אישה ליצחק מבנות כנען, אלא אישה מארצו וממולדתו של אברהם – ארם נהרים. אברהם מברך אותו בשם ה' שהוא ימצא את האישה הראויה לבנו.

שמו של אליעזר איננו מופיע לאורך הפרק, אלא הוא מכונה "עבד". התורה מכנה אותו כך מפני שהוא עצמו מציג את עצמו כעבד אברהם. העובדה שהוא מחק כל אינטרס אישי, היא מעלתו הגדולה של אליעזר.

"וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן וָאֹמַר ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ" (בראשית כ"ד, מב)

אמר רבי אחא:

יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום, [יותר] מתורתן של בנים,

שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה,

והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה. 

(מקור דבריו של רש"י הוא במדרש בראשית רבה, ס', ח)