חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומרשות העתיקות טוענים שהם מצאו את אתר צקלג, המוזכר במקרא, בסמוך לקרית גת. חוקרים אחרים דוחים את הפרשנות של גרפינקל וגנור, וטוענים שהזיהוי עם צקלג אינו סביר.

"וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ אָמַרְתִּי אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" (שמואל ב י"ט, ל)

תלמוד בבלי מסכת שבת דף נו עמוד ב

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד למפיבשת "אתה וציבא תחלקו את השדה" (שמואל ב י"ט, ל) יצתה בת קול ואמרה לו: 'רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה'.

אמר רב יהודה אמר רב: אילמלי לא קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד, ולא עבדו ישראל עבודה זרה, ולא גלינו מארצנו. 

"וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בחיו [בְחַיָּיו] אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שמואל ב י"ח, יח)

"כי אמר אין לי בן" - ולמעלה כתיב "ויולדו לאבשלום שלשה בנים ובת אחת" (שמואל ב י"ד, כז)

היו לו אלא שמתו לפיכך עשה לו המצבה הזאת להיות לו לזכרון אחר מותו שהיו אומרים 'יד אבשלום' ויד פירושו מקום וכמוהו רבים.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף נו עמוד א

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:

כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה,

שנאמר "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו" וגו' (שמואל א י"ח, יד),

אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו?

אלא מה אני מקיים "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע" (שמואל ב י"ב, ט)? - שביקש לעשות ולא עשה... 

"את אוריה החתי הכית בחרב" (שם) - שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת.

השאלה לגבי חטאו של דוד איננה רק שאלה פרשנית אלא שאלה מוסרית וחינוכית - האם ביאור חטאיהם של אישי התנ"ך הגדולים יביא לחינוך לערכים? או שמא יגרום לנזק רוחני?

"ויֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה. וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ" (שמואל ב י"ז, א-ב)

...צריך גם כן שלא ירדוף אבשלום, שאין ראוי שהבן יהרוג את אביו

 רק אני אהרגנו בהיותי גואל הדם של אוריה חתני.

בקשת דוד (א-ג)

לאחר שדוד בנה את ביתו והעלה את ארון ה', הוא מרגיש לא בנוח שביתו הוא בית ארזים בנוי ואילו ארון ה' נמצא באוהל פשוט. לכן הוא פונה אל נתן הנביא ועוד לפני שדוד מספיק לשאול משהו, נתן כבר אומר לו בצורה ברורה: "וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי ה' עִמָּךְ" (ג).

דחיית הבקשה על ידי ה' (ד-יז)

העלאת ארון ה' מבית אבינדב (א-ה)

אחרי שדוד מכתיר את ירושלים בתור עיר הבירה של הממלכה ובונה שם את ביתו, הוא מעוניין להעלות את ארון ה' לירושלים. דוד ואנשיו לוקחים עגלה חדשה ומעלים בעזרתה את ארון ברית ה'. כולם שמחים וצוהלים: "וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים" (ה).

עוזה: מעשהו וגורלו (ו-יא)

פרקנו מספר על בניית מלכותו של דוד בכמה וכמה חזיתות: טקס המלכה נוסף, כיבוש ירושלים, בניית המשפחה, המלחמה האחרונה בפלשתים ותבוסתם.

המלכה נוספת (א-ה)

לאחר שאיש בשת נרצח בפרק האחרון, דוד מומלך על כל ישראל. כל שבטי ישראל מגיעים אל דוד לחברון ומציינים שלושה נימוקים לבחירה שלהם בדוד למלך: טיעון משפחתי ("הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ"), טיעון פוליטי ("אַתָּה הָיִיתָה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִי אֶת יִשְׂרָאֵל") וטיעון דתי ("וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל").