פרק ט"ו עוסק בעיקרו בקרע שבין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. בפרק ישנה תמונה מאוזנת על הממלכות, וקשה לומר איזו ממלכה יותר טובה. נראה כיצד מתואר אביה בספר מלכים ומה מסופר עליו בספר דברי הימים; נכיר את מעכה הגבירה, ומה היה מעמדה בממלכת יהודה; נראה שגם בממלכת יהודה עבדו עבודה זרה; ולבסוף נלמד על המלחמה בין אסא לבעשא, בה מערב אסא את ארם, ובכך מכניס גורם זר למלחמה בין ישראל ליהודה.

Parashat Va’ethanan includes a warning to Moshe, reminding him of the essential need to believe in a single God. The main concern expressed is that the people will be enticed by the idols of the native Canaanite population, but there is also the fear of turning to celestial bodies as godly beings:

“And when you look up to the sky and behold the sun and the moon and the stars, the whole heavenly host, you must not be lured into bowing down to them or serving them. These the LORD your God allotted to other peoples everywhere under heaven (Devarim 4:19).”

 

חטאי שלמה (א-י)

"וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת" (א). שלמה נושא נשים רבות, ולעת זקנתו הן גורמות לו לעבור על מצוות ה' ולעבוד עבודה זרה. חטאים אלו גורמים לה' לכעוס על שלמה.

דברי ה' לשלמה והעונש (יא-כב)

שלמה ומלכת שבא (א-יג)

מלכת שבא שומעת על חוכמתו של שלמה ובאה לנסות אותו בחידות. הכתוב לא מוסר לנו את תוכן החידות אך בסופו של דבר שלמה צולח את מבחנה של מלכת שבא והיא מתרשמת מאוד: "וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי" (ז). מלכת שבא מעניקה לשלמה מתנות נכבדות והם נפרדים כידידים.

המשך תיאור ממלכת שלמה ותפארתה (יד-כט)

סגירת מעגל: ה' מתגלה לשלמה בשנית (א-ט)

בשני הפרקים הקרובים יובא תיאור של בניית המקדש. הכתוב פותח בפסוק א ומתארך את בניית המקדש, 480 שנה לאחר צאת בני ישראל ממצרים, בחודש "זיו", החודש השני. בפרקנו הכתוב מתאר את חלקי הבית, כשבאמצע הפרק באים דברי ה' לשלמה.

שלד הבית (ב-י)

Pages

x