לאחר שבפרק ג' למדנו על הצלחתו של שלמה במישור החכמה והמשפט, פרקים ד' וה' מלמדים על הצלחתו המדינית, יחסי הפנים ויחסי החוץ, לאור הבטחת ה' בחלום בגבעון להעניק לו גם עושר וכבוד.

חלוקת הפרק: 
פס' א-ו: רשימת השרים
פס' ז-כ: רשימת הניצבים

1. פס' א-ו: רשימת השרים

יש להשוות רשימת שרים זו לרשימת השרים של דוד בשמואל ב פרק כ', פס' כג-כה:

שרי שלמה            שרי דוד

"וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים" (מלכים א ד', ד)

אף על פי שגרש אותו מהיות כהן לה' ואמר לו שילך ענתות [מלכים א ב', כו-כז],

הנה הוכרח לעבוד בעת היות צדוק בלתי ראוי לעבודה.

רלב"ג - רבנו לוי בן גרשם, חי בפרובנס בין השנים 1288-1344. הוגה דעות ופילוסוף אשר הגה וחקר תחומים רבים של תורה וחכמה. ספריו העיקריים: מלחמות ה' ופירושו לתורה.

חלוקת הפרק: 
פס' א-ג: בת פרעה וההקרבה בבמות
פס' ד-טו: החלום בגבעון
פס' טז-כח: משפט שלמה
 
1. פס' א-ג: בת פרעה וההקרבה בבמות

"וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת־בַּת־פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל־עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת־בֵּיתוֹ וְאֶת־בֵּית ה' וְאֶת־חוֹמַת יְרוּשָׁלַם סָבִֽיב" (מלכים א ג', א)                                                       

תלמוד בבלי מסכת שבת דף נו עמוד ב

אמר רב יהודה אמר שמואל:

בשעה שנשא שלמה את בת פרעה

הכניסה לו אלף מיני זמר,

ואמרה לו: כך עושין לעבודה זרה פלונית,

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ט: צוואת דוד
2. פס' י-יב: מות דוד וראשית מלכות שלמה
3. פס' יג-כה: מעשה אדניה והריגתו
4. פס'  כו-כז: גירוש אביתר לענתות
5.  פס' כח-לה: הריגת יואב
6. פס'  לו-מו: מעשה שמעי והריגתו
7. פס' מו: סיכום

"וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל ה' וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר לֵךְ פְּגַע בּוֹ" (מלכים א ב', כט)

רבינו בחיי שמות פרשת משפטים פרק כ"א פסוק יד

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ד: מעשה אבישג 
2. פס' ה-נג: ניסיון ההמלכה של אדניה והמלכת שלמה
    א. פס' ה-י: ניסיונו של אדניה לתפוס את המלוכה
    ב. פס' יא-לא: תוכניתם של נתן ובת שבע להבטחת המלכת שלמה
    ג. פס' לב-מ: המלכתו של שלמה 
    ד. פס' מא-מט: כישלונו של אדניה
    ה. פס' נ-נג: חששו של אדניה משלמה

"... כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה כִּי כָל יִשְׁעִי וְכָל חֵפֶץ כִּי לֹא יַצְמִיחַ. 
וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם כִּי לֹא בְיָד יִקָּחוּ" (שמואל ב כ"ג, ה-ו) 

ערוכה בכל ושמורה – רוצה לומר: ממשלתי ערוכה בכל הזמן, 
ושמורה לזרעי אף על פי שתסור מהם בקצת העתים.