הנביא מתאר את נקמתו של הקב"ה במלכויות הצוררות את ישראל: אשור ומצרים, אולם בוחר לכנות אותן בשם 'לויתן' ו'תנין'. מה פשר הדימוי הזה? והאם בכוונתו לרמוז למהלך כללי יותר בהיסטוריה?
איך קראו לאפסנאות בימי ישעיהו? איזה משמעות נוספת יש למילה אַשְׁפָּה מלבד לזרוק את הזבל? ומה זה צְּפִעוֹת? מילים וביטויים מהפרק
הקיום הפיסי, הגנטי, אסור לו להיות חזות הכל. לא רק מדינת יהודים אנו רוצים כאן - אלא מדינה יהודית. אנו רוצים בארץ ישראל כערך, ולא כמכשיר: "מקלט בטוח".
את מי מכנה הנביא מִדְבַּר יָם? למה הוא מתכוון כשהוא אומר מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה? מי זה דּוּמָה? ומה צריך לעשות כשמבקשים הֵתָיוּ מָיִם? מילים וביטויים מהפרק
בימי חזקיהו לא היה כוח לומר שירה, היו אלו ימים של חורבן. אבל אם מנטרלים את מה שלא רלוונטי ואוספים עוד כמה פסוקים אפשר ממש לשמוע את השירה.
הפסוקים בפרק כ"ו מתארים את הגאולה, ואת ירושלים כעיר מרכזית בזמן הגאולה. האם מדובר על תקופת שיבת ציון, או על הגאולה העתידית, באחרית הימים? והאם תחיית המתים המתוארת היא תחיית האומה או שהמתים יקומו לתחיה?