מזמור צ"ח מקביל למזמור צ"ו העוסק בקריאה לעמים ולבריאה להלל את ה'. אמנם, לעומת מזמור צ"ו העוסק בגדולת ה' על הבריאה כולה, מזמור זה עובר להתמקד בגדולת ה' המתגלה דרך ישועתו הפרטית לעמו. מתוך הישועה הפרטית של עם ישראל מתגלה ה' לכל העמים והם חוזרים לשיר לפניו ולהלל.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

במזמור ק"ג מתאר המשורר את תחושותיו של האדם השב בתשובה. הרב קוק זצ"ל בספרו "אורות התשובה" מתייחס להרגשה נעלה זו המתוארת במזמורנו.

במזמור ק"ג מדבר המשורר אל נפשו השרויה בצער ובעצבות על חטאיה ומנסה לעודד אותה בעזרת הבנת הכוח והפלא שבתשובה.

האם יש קשר בין הרצון לגאולה? תשובה לכך ניתן למצוא בדבריו של רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי, המבוססים על הנאמר במזמורנו.

במזמור ק"ב מוזכרים שלושה מיני בעלי כנף ונראה כי הם מסמלים שלושה מצבים שונים שעם ישראל נתון בהם: "דמיתי לקאת מדבר, הייתי ככוס חרבות, שקדתי ואהיה כציפור בודד על הגג" (ז-ח). נתבונן בשלושת המצבים ונעיין גם בשירה של דליה רביקוביץ 'שובי לביתך' שמתקשר אף הוא לדברים.

מזמור צ"ז מתאר את התגשמות הופעת ה' בעולם וקבלת העמים אותו עליהם. הופעה זו באה עם שמחה רבה - מצד אחד של העמים ושל כל הארץ, ומצד שני שמחה אישית של ציון וירושלים על התגלות ה' ועל משפטו.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

אל מול ירמיהו הממשיל את הבוטח באדם לעץ הערער הגדל בתנאי המדבר הקשים, הרי שבתהילים אנו מוצאים שתפילת הערער המסמל את עם ישראל התקבלה. מהו הערער? ומה פשר הניגוד בין המקורות?

מיהו הדובר במזמור שלפנינו? ועל איזה בית מדובר בו?

החכמה הגדולה היא לשנוא את השקר, אבל באמת. לראות בו פגם מוסרי עמוק, לראות בו פגיעה בצלם א-לוהים שבאדם.

דוד המלך מבהיר כי אמינות היא היסוד הבסיסי הנדרש מכל מי שרוצה לעבוד בלשכת המלך. והדבר נכון בכל מערכת יחסים בין אנשים.

Pages

x