יש שתי דרכים שונות בתכלית שאותן מציעה לנו המסורת התלמודית כדרך להתמודד עם דאגת הנפש. הדרך הראשונה היא הדחקה והדרך השנייה היא שיתוף. שתי הדרכים לגיטימיות ונכונות והבחירה ביניהן משתנה בהתאם למצבים שונים ולזמנים שונים.

איך להתמודד עם דאגות וטרדות שלא מרפות? ספר משלי נותן לנו עצה: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (כה).

בין שלל הזוגות בהם עוסק ספר משלי שמייצגים שני קטבים, אחד טוב ואחד רע, מופיע באופן מפתיע גם הצמד 'עשיר ורש'. מה פשר העניין?

איך אדם יכול להינצל מנפילה כלכלית? ספר משלי נותן עצה שאמנם לא יכולה למנוע נפילה כלכלית אבל בוודאי יכולה לעזור להתמודד איתה.

מסתבר שלא רק למילים שאנו מוציאים מפינו יש משמעות אלא גם לשפת הגוף בה אנו משתמשים.

הקובץ השני של ספר משלי מכיל לקט משפטים בענייני חכמה ודרך ארץ. באופן מעניין כמעט כל משפט בקובץ זה עומד בפני עצמו. ניסיון לגלות קשרים ומבנים שמהווים מסד לקובץ השני נידון בעיניי לכישלון.

בביטוי "זכר צדיק לברכה" אין הכוונה רק שכאשר מזכירים את שמו של הצדיק ראוי לברכו ולשבחו, אלא שכל אימת שמזכירים את הצדיק - יש בעצם האיזכור עצמו ברכה.

"שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת" (משלי ט', ג)

... זאת שלישית שהחכמה לא תקרא את המסובין בעצמה, רק על ידי נערותיה, כי החכמה לא תבא אל האדם מעצמו רק צריך לקבלו מפי החכמים והנביאים והמורים, והם הנערות אשר תשלח בכל דור ודור, ועל ידם תקרא על גפי מרומי קרת להזמין אל הסעודה.

"חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" (א) - מהם שבעת העמודים שעליהם מבוססת החכמה? לחכמים הצעות שונות ומעניינות.

החכמה והכסילות מנסות למשוך פתיים וחסרי לב אל ביתן, אך בעוד הכסילות נהנית מנתוני פתיחה טובים יותר, החכמה צריכה להשקיע והרבה.