מסורה
נמצאו 24 תוצאות חיפוש
מענייני המסורה - סימון הפרשיות
פרופ' יוסף עופרבמאמר נברר כיצד כתבי היד המרכזיים סמנו פרשיות פתוחות וסתמות: צורת האות, מיקום האות, ומה קורה כאשר פרשייה פתוחה נמצאת בתחילת עמודה, כיצד אז סמנו את הפרשייה כתבי היד?
פרשיות "ספר התמיד" מברצלונה
פרופ' יוסף עופרהכרעתו ההלכתית של הרמב"ם לסמוך על כתר ארם צובה בעניין הפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה התקבלה בקהילות ישראל, ושמה קץ למחלוקות ולמבוכה בנושא זה. אך עם זאת עדיין השתמרו צורות כתיבה שונות מזו של הכתר, ועוררו שאלה כיצד יש לנהוג. אחת הדוגמאות היפות למאבק מסוג זה מצויה בתשובה של מהר"ם חלואה מן המאה הארבע-עשרה בנוגע לשמות שנצאים ברשימת הנשיאים ובפרשיית המרגלים. במאמר נעיין בשאלה ובתשובה, נעלה את אפשרויות הכתיבה שמעלה השואל ומדוע בסופו של דבר נדחתה ההצעה האלטרנטיבית?
מקראות שיש להם הכרע
הרב מרדכי ברויארהרב מרדכי ברויאר מציע במאמרו הכרעה הלכתית בשלושה מקראות (אחד בפרשת זכור ושניים במגילת אסתר), שנתעורר בדורות האחרונים ספק בקריאתם. ההכרעה מתבססת על ממצאים ממקורות שונים במסורה וביניהם כתר ארם צובה. נדון גם בצדדים ההלכתיים של הבעייה.
תגובה על מקראות שיש להם הכרע
תגובות והערות
פרופ' יעקב שמואל שפיגלי. שפיגל מגיב למאמרו של מ. ברויאר בעניין "מקראות שיש להם הכרע" - הפסוקים ממגילת אסתר ופרשת זכור שנוהגים לקרוא אותם פעמיים. הוא מעיר כמה הערות, ומוסיף כמה פרטים, אך אינו חולק על דעתו של מ. ברויאר
עוד על הקריאה הכפולה של פסוקים במגילת אסתר
תגובות והערות
פרופ' יעקב שמואל שפיגלי. שפיגל מוסיף הערה בעניין המנהג לקרוא פעמיים פסוקים מסוימים במגילת אסתר מחמת הספק. לטענתו יש עדות לכך שנהגו לקרא פעמיים אצל ר' חיים מוואלוז'ין.
מחלוקות נוסח ופרשנות במסורה הבבלית והטברנית
פרופ' יוסף עופרתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 1 דקות
נוסח המקרא שנהג בבבל היה שונה במקומות מסוימים מזה שנהג בטבריה, והוא משתקף לעתים גם במסורה של בבל. הנוסח והמסורה של בבל נשתמרו בצורה חלקית, בעיקר בשרידי כתבי-יד, שנשתמרו בגניזת קהיר. בשיעור נכיר מקרים, שבהם נהג בבבל נוסח שונה של המקרא, שיש לו משמעות פרשנית, וכן מקרים שבהם משתקף נוסח שונה של המקרא במסורה של בבל. נבחן את המקרים האלה בהשוואה לדבריהם של פרשנים ובעלי לשון.
לפניהם או בפניהם?
הרב מרדכי ברויארהאם צריך לקרוא "ואיש לא עמד לפניהם"? או "ואיש לא עמד בפניהם"? "להשמיד ולהרוג"? או "להשמיד להרוג"?
מדוע בקהילות רבות חוזרים פעמיים על קריאת שני פסוקים במגילה? כיצד ניתן להכריע בספק זה?איך נכון לקרוא את הפסוקים?
הרב מרדכי ברויארחשיפת פרשנויות שמסתתרות בהערות המסורה
ד"ר לאה הימלפרבתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 1 דקות
ייעודה של המסורה הוא לשמר בצורה מדויקת את הנוסח של המקרא ואת לשונו. המסורה משווה את המילה או הצירוף הנידונים לשאר היקרויותיהם במקרא, ובעזרת מערכת הוראות היא רושמת בעיקר את התופעות החריגות והנדירות של הכתיב, הטעמים, הניקוד וההגייה לאחר ספירה וסיכום. אף שהערות המסורה מטפלות בדרך כלל בנוסח, ניתן להיעזר בהן כדי להצביע על היבטים פרשניים. מבין שפע ההערות בקשתי בשיעור נציג שלושה סוגים של הערות שניתן להפיק מהן היבט פרשני.
ביטול מסורות ישנות בכתיבת ספרי תורה בידי מגיהים מאוחרים
זהר כהןתאריך פרסום: תשע"ז | |
כתוב במסכת כתובות י"ט ע"ב "אתמר: ספר שאינו מוגה - אמר רבי אמי: עד ל' יום מותר לשהותו, מכאן ואילך אסור לשהותו, משום שנאמר: אל תשכן באהליך עולה" ומשום כך נהגו בכל הדורות לתקן ולהגיה טעויות בספרי התורה, אלא שבבדיקה במקורות שונים מתברר שחלק מה"טעויות" שתוקנו, לא היו אלא מסורות מוסמכות שהמגיה לא הכירן. נדגים מספר "תיקונים" כאלו תוך שנתחקה אחר המסורות המקוריות שלפני המחיקה, בהקשרן הרחב.
חלוקת פרשיות המסורה אל מול החלוקה לפרקים ככלי פרשנות
הרב דוד סתיותאריך פרסום: תשעה | | שעה ו- 6 דקות
בשיעור נעסוק בחלוקת הפרשיות של המסורה - נסקור את ההיסטוריה של החלוקה ובעיקר נשווה בין חלוקת הפרשיות לחלוקת הפרקים הנוצרית ונראה כיצד החלוקה השונה משפיעה משמעותית על הפרשנות.
מסורות ייחודיות בספרי תורה עתיקים
זהר כהןתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות
ספר התורה השלם העתיק ביותר שהגיע לידינו הוא מהמאה השתים עשרה או השלוש עשרה. גם חלקי ספרי תורה מוקדמים יותר אינם חזון נפרץ. יתר על-כן, בין ממצאי הכתיבה העברית מתקופת מרד בר כוכבא ועד לשרידי ספרי תורה שנמצאו בגניזה הקהירית, מפרידים כשמונה מאות שנה שמהן כמעט שלא הגיעו לידינו מגילות או ספרים הכתובים בעברית.
בשיעורנו נכיר קטעי ספרי תורה עתיקים ונדירים ביותר שחלקם מתקופה עלומה זו, ונדלה מהם את הדומה והשונה למסורות כתיבת ספרי התורה הנהוגות בימינו.
המסורה המצרפת למקרא ותפקידיה - לאור גילויים חדשים
פרופ' יוסף עופר | שעהבעלי המסורה הקדישו מאמצים רבים לשמירת נוסח המקרא, וזכו להישגים מרשימים. אחד הסוגים המעניינים של הערות המסורה הוא המסורה המצָרֶפֶת, המקבצת יחדיו עשרות מילים יחידאיות לפי עקרונות צירוף מגוונים ויצירתיים. נכיר את סגנון המסורה הזה על חסרונותיו ועל יתרונותיו: חומר גלם לעיטורים מרהיבים, מקום ליצירתיות למדנית, ותיאור תפוצה רחבת היקף של תופעות בנוסח המקרא.
פרשת ויחי - פרשה סתומה
הרב יצחק גולדשטייןמה רומזת ו' מיוחדת?
הרב יצחק גולדשטייןפ' מלופפת
הרב יצחק גולדשטייןThe Curved "Peh"
Rabbi Yitzchak Goldsteinכתיבת שירת הים בספרי התורה
הרב יצחק גולדשטייןכמה איסורים יש בעשרת הדברות?
הרב יצחק גולדשטייןדע לפני מי אתה דן
הרב יצחק גולדשטייןספר התורה של רש"י
הרב יצחק גולדשטייןרמז לחשיבות יום הכיפורים
הרב יצחק גולדשטייןאותיות המבטאות צער ועונש
הרב יצחק גולדשטיין'וילך איש מבית לחם יהודה' – שלושה מעגלי פרשנות
ד"ר מרים וייטמן | 43 דקותהביטוי 'וילך איש' מופיע בתנ"ך פעמיים בלבד- בתחילת מגילת רות ובפתיחת סיפור לידת משה. על ההערה ה'טכנית' הזו של בעלי המסורה נוסיף עוד שני מעגלי פרשנות- פירושו של בעל הטורים על פסוק זה והרחבה ופיתוח של ההשוואה בין שני הסיפורים. כך נוכל לתת רובד נוסף לשני סיפורי הגאולה הללו.