אותיות המבטאות צער ועונש

במרכז פרשת כי תשא עומד החטא הגדול של עם ישראל - חטא העבודה זרה. בני ישראל מצפים לרדתו של משה רבינו מהר סיני אולם משה מאחר לבוא. עם ישראל פונה אל אהרון ומאלץ אותו לעשות עגל זהב כדי לעבוד אותו. הקב"ה אומר למשה "לך רד כי שחת עמך" (ז). משה יורד, שובר את לוחות הברית ומצוה להרוג את החוטאים. פרשה זו קשה עד כדי כך שבכל פעם שבאה פורענות על עם ישראל יש בה חלק מהעונש על החטא הנורא של חטא העגל. כדברי רש"י: "שאין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל, שנאמר (שמות ל"ב, לד) וביום פקדי ופקדתי".

ושוב אנו מוצאים ביטוי לכך בקריאת הצער של התורה באות ו'. לאורך כל הפסקה כתובות האותיות וו' עם כיפופים למעלה ולמטה (בחלקם נמחקו על ידי מגיהים שונים אבל הרוב עדיין מזכיר לנו את גודל החטא).

בנוסף, העונש מלווה בכך שהקב"ה לא יקבל את תפילתם של העם כפי שנאמר במגילת איכה: "גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי" (איכה ג', ח).

עונש זה מבוטא בצורה המיוחדת של האות ק', כדברי הרוקח על התורה: "ק' סגור רמז שלא יהא להם תקומה לפני אויביהם".

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות מכון אות