מה צריכה להיות העמדה הנפשית של הדיין? וכיצד זה בא לידי ביטוי באותיות של ספר התורה?

 

לאחר קבלת התורה בפרשה הקודמת, פרשת יתרו, ניתנים לבני ישראל חבילת דינים ומשפטים - "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (א).

הל' של לפניהם כתובה עם מעין תוספת י' עליה, כאילו כתוב "לי פניהם". 

משמעות התוספת יכולה להיות שהקב"ה אומר לדיינים שהם לא שופטים לבני האדם אלא לה'. כמו שכותב הרמב"ם:

"לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו, וידע את מי הוא דן, ולפני מי הוא דן, ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת. שנאמר אלקים נצב בעדת אל, ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'" (משנה תורה, ספר שופטים, הלכות סנהדרין כ"ג, ח)

דיני המשפט מתקיימים בדיני נפשות, דיני ממונות, קנסות וחבלות.

לכך הפ' של המילה "משפט" בפסוק "לא תטה משפט" (כ"ג, ו) מלופפת לומר שבכל סוגי המשפט אסור להטות את הדין (רמזי רבנו יואל)

באדיבות מכון אות